ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ז׳ · קטע ז׳

וְעַתָּה עַתָּה, אֲדוֹנֵינוּ מוֹרֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ, אֲבוֹתֵינוּ הוֹדֵינוּ זִיוֵינוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, עֲטֶרֶת ראשֵׁנוּ, אָן פְּנִיתֶם אָן פְּנִיתֶם, עַל מִי עֲזַבְתֶּם אוֹתָנוּ, עַל מִי נְטַשְׁתֶּם מְעַט הַצּאן הַזֶּה, בֵּין דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת וְחַיּוֹת רָעוֹת רַבִּים מְאד, וְהֵיכָן הִיא הַהַשְׁאָרָה שֶׁהִשְׁאַרְתֶּם אַחֲרֵיכֶם לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹמְכֶם, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹצִים בֶּאֱמֶת, כִּי נִשְׁאַרְנוּ כַּתּרֶן בְּראשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה וְלָמָּה "תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה הַמַּזְכִּירִים אֶת ה', אַל דֳּמִי לָכֶם" אַל תַּחֲרִישׁוּ וְאַל תִּשְׁקטוּ, עַד אֲשֶׁר יִשְׁלַח לָנוּ מוֹשִׁיעַ וָרַב וּמַנְהִיג אֲמִתִּי, לְהַצִּילֵנוּ מֵעֲווֹנוֹת וּמֵחֲטָאִים, וּמִכָּל מִינֵי פְּגָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, וִיקָרְבוּנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ חִישׁ קַל מְהֵרָה וְכַאֲשֶׁר הַחִלּ תֶם חַסְדְּכֶם עִמָּנוּ כֵּן תִּגְמְרוּ בַּעֲדֵנוּ, וּמַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁנִּזְכֶּה גַם בַּדּוֹר הַזֶּה לְמַנְהִיג אֲמִתִּי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת משֶׁה, כִּי אִתְפַּשְּׁטוּתָא דְמשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, וּכְבָר הִבְטַחְתָּנוּ שֶׁלּ א תַעַזְבוּ אוֹתָנוּ לְעוֹלָם.