ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ח׳ · קטע י׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "אַתָּה פוֹרַרְתָּ בְּעָזְךָ יָם, שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים עַל הַמָּיִם אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח" עָזְרֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּתְעוֹרֵר רַחֲמֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת "צִיר נֶאֱמָן לְשׁוֹלְחָיו", שֶׁיִּלְחוֹם בַּעֲדֵנוּ מִלְחֲמוֹת ה' וְיוֹצִיא אוֹתָנוּ מִבֵּין שִׁנֵּיהֶם שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת וּבְכחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הַגְּדוֹלָה יוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת וְכָל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת, וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּלְעוּ מִן הַקְּדֻשָּׁה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וּבִפְרָט עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית