ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה ח׳ · קטע ט׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "תְּמִים דֵּעִים", עֲשֵׂה נִפְלָאוֹת עִמָּנוּ בְּעוֹלָמְךָ אֲשֶׁר בָּרָאתָ לִכְבוֹדֶךָ וְגַלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חָי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וְקוֹל פִּרְסוּם אֱל הוּתְךָ יִשָּׁמַע מְהֵרָה בְּכָל הָעוֹלָם בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל כְּמוֹ קוֹל רְעָמִים "יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת, עשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר", כִּי מִי יִתְבּוֹנֵן רַעַם גְּבוּרוֹתֶיךָ, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעז", וְנֶאֱמַר. "קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים" וְתִמָּלֵא "הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".