שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ה׳
וכן היה נכנס בעבודת השם וכל עבודתו היה בהצנע גדול מאד מאד, עד שלא ידע שום אדם ממנו כלל, כי היה סתום וגנוז מאד. וכל עבודתו היה בסתר ובהצנע גדול. ועיקר עבודתו בתחילה היה בפשיטות גדול, בלי שום חכמות כלל, רק בפשיטות גמור, וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש; ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל, רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד, שהיה מיגע עצמו כמה זמנים בשביל כל דבר ודבר מעבודת השם. והיה לו כמה וכמה עליות וירידות – אלפים ורבבות עד אין שעור וערך. והיה קשה וכבד עליו מאד מאד להתחיל לכנס בעבודת השם, לקבל עליו על עבודתו יתברך. והיה רגיל להתחיל איזה ימים לעסק בעבודת השם ואחר־כך נפל מזה, וחזר להתחיל וחזר ונפל – וכן היה כמה וכמה פעמים, עד שפעם אחד נתחזק אצלו שיהיה חזק מאד שיאחז בעבודת־השם לעולם, ולא יסתכל על שום דבר בעולם, ומאז והלאה נתחזק לבו בה'; ואף על פי כן, גם אחר־כך היה לו תמיד עליות וירידות הרבה מאד מאד, רק שאחר־כך היה חזק שלא יניח עבודתו יתברך לעולם, אף על פי שיש לו ירידה לפעמים – אף על פי כן יהיה מתחזק עצמו בעבודת השם יתברך בכל מה שיוכל.