סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ו

וְנִתְיַשֵּׁב, שֶׁמֻּכְרָח לֵילֵךְ לְהַלָּן, וְיַעֲבר עָלָיו מָה כִּי בְּלא זאת הוּא מְסֻכָּן מְאד מִגּדֶל הַצַּעַר כַּנַּ"ל וְלָקַח לוֹ בָּשָׂר וּפֵרוֹת בְּתוֹךְ שַׂקּוֹ, וַיֵּלֵךְ בַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ וְעָשָׂה לְעַצְמוֹ סִימָנִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְהָיָה הוֹלֵךְ, עַד שֶׁבָּא אֶל יִשּׁוּב וְשָׁאַל: אֵיזֶה מְדִינָה הִיא זאת ? הֵשִׁיבוּ לוֹ וְשָׁאַל אִם נִשְׁמַע כָּאן מֵאוֹתוֹ הַקֵּיסָר הַנַּ"ל הֵשִׁיבוּ לוֹ: הֵן וְשָׁאַל אִם נִשְׁמַע כָּאן מִבִּתּוֹ הַיְפַת תּאַר הֵשִׁיבוּ לוֹ: הֵן, אַךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִמָּהּ כַּנַּ"ל וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ מֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא לְשָׁם וְהָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה וְסִפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ וְשֶׁהוּא הֶחָתָן שֶׁלָּהּ, וּבִשְׁבִילוֹ אֵינָהּ רוֹצָה לְהִשְׁתַּדֵּךְ עִם אַחֵר וּמֵאַחַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא לְשָׁם בְּכֵן הוּא מוֹסֵר לוֹ כָּל הַסִּימָנִים שֶׁבְּיָדוֹ, דְּהַיְנוּ הַשִּׁבְעָה מֵימוֹת. הַנַּ"ל וְשֶׁאוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ יֵלֵךְ לְשָׁם וְיִשְׁתַּדֵּךְ עִמָּהּ, וְלוֹ יִתֵּן מָעוֹת בְּעַד זֶה.