סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ז

וְהִכִּיר הַמֶּלֶךְ, שֶׁדְּבָרָיו כֵּנִים כִּי אִי אֶפְשָׁר לִבְדּוֹת זאת מִן הַלֵּב וְהוּטַב הַדָּבָר בְּעֵינָיו אַךְ נִתְיַּשֵׁב. אִם יָבִיא אוֹתָהּ לְכָאן, וְאוֹתוֹ הַבָּחוּר יִהְיֶה פּה אֵין הַדָּבָר טוֹב לְפָנָיו וּלְהָרְגוֹ קָשֶׁה בְּעֵינָיו, כִּי מַדּוּעַ יֵהָרֵג עַל הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה לוֹ ? ! בְּכֵן נִתְיַשֵּׁב לְשָׁלְחוֹ לְמֵרָחוֹק מָאתַיִם פַּרְסָאוֹת וְחָרָה הַדָּבָר מְאד בְּעֵינֵי הַבֵּן הַנַּ"ל עַל אֲשֶׁר הוּא מְשַׁלְּחוֹ בְּעַד טוֹבָה כָּזוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ וְהָלַךְ שָׁם אֶל מֶלֶךְ אַחֵר גַּם כֵּן, וְסִפֵּר לוֹ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל, וּמָסַר לוֹ כָּל הַסִּימָנִים וּלְהַשֵּׁנִי הוֹסִיף סִימָן יוֹתֵר וְצִוָּה עָלָיו וְזֵרְזוֹ, שֶׁיִּסַּע תֵּכֶף, אוּלַי יוּכַל לְהַקְדִּים אֶת חֲבֵרוֹ וְגַם אֲפִלּוּ אִם לא יַקְדִּימוֹ, יֵשׁ לוֹ סִימָן יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְהַשֵּׁנִי נִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן כַּנַּ"ל כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן וְשִׁלַּח גַּם כֵּן אֶת אוֹתוֹ הַבֵּן לְמֵרָחוֹק מָאתַיִם פַּרְסָאוֹת וְחָרָה לוֹ גַּם כֵּן מְאד וַיֵּלֶךְ אֶל הַשְּׁלִישִׁי וּלְהַשְּׁלִישִׁי מָסַר עוֹד סִימָנִים מֻבְהָקִים בְּיוֹתֵר.