סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות כ״ח

וַיֵּלֵךְ וַיִּסַּע תֵּכֶף הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן הַנַּ"ל וּבָא לְשָׁם, לִמְקוֹם בַּת הַקֵּיסָר הַנַּ"ל וְעָשָׂה לוֹ שִׁיר וְנָעַץ בְּתוֹךְ הַשִּׁיר עַל פִּי הַחָכְמָה זוֹ כָּל אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת דְּהַיְנוּ הַשִּׁבְעָה עֵדִים הַנַּ"ל אַךְ עַל פִּי הַשִּׁיר נִזְדַּמֵּן לוֹ, שֶׁלּא סִדְּרָם כְּסֵדֶר אֶת הַמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל כִּי כֵן הִגִּיעַ לוֹ עַל פִּי חָכְמַת הַשִּׁיר וּבָא לְשָׁם עַל הַמָּקוֹם הַנַּ"ל, וְהִגִּיד הַשִּׁיר כִּשְׁמעַ בַּת הַקֵּיסָר הַמְּקוֹמוֹת הַנַּ"ל, נִפְלָא בְּעֵינֶיהָ וְנִרְאָה לָהּ שֶׁמֻּכְרָח שֶׁזֶּהוּ בֶּן גִּילָהּ רַק הָיָה קָשֶׁה בְּעֵינֶיהָ עַל שֶׁלּא סִדְּרָם כְּסֵדֶר אַךְ אַף עַל פִּי כֵן חָשְׁבָה בְּדַעְתָּהּ אוּלַי מֵחֲמַת חָכְמַת מִשְׁקַל הַשִּׁיר בָּא לוֹ זֶה הַסֵּדֶר וְנִסְכַּם בְּלִבָּהּ, שֶׁזֶּה הוּא וְכָתְבָה לוֹ, שֶׁהִיא מְשֻׁדֶּכֶת לוֹ וְנַעֲשָׂה שִׂמְחָה וָרַעַשׁ, שֶׁנִּמְצָא לָהּ בֶּן גִּילָהּ וְהֵכִינוּ עַל הַחֲתֻנָּה.