סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״א

וַיְהִי הַיּוֹם, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ עִם שָׂרָיו לִתְפּס חַיּוֹת וּבָאוּ לְמָקוֹם נָאֶה, וּנְהַר מַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם הַהוּא וְעָמְדוּ שָׁם לָנוּחַ וּלְטַיֵּל וְהִנִּיחַ עַצְמוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁכַּב וּבָא עַל דַּעְתּוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל שֶׁעָשָׂה, שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת הַבֵּן הַנַּ"ל בְּחִנָּם כִּי מִמַּה נַפְשָׁךְ. אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ לֹא דַּי שֶׁנִּתְחַלֵּף ? מַדּוּעַ יִהְיֶה נִתְגָּרֵשׁ מִכָּאן ? וְאִם אֵינוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ גַּם כֵּן אֵין מַגִּיעַ לוֹ לְגָרְשׁוֹ, כִּי מֶה חָטָא ? וְהָיָה הַמֶּלֶךְ חוֹשֵׁב בָּזֶה וּמִתְחָרֵט עַל הַחֵטְא וְהָעַוְלָה הַגְּדוֹלָה הַזּאת שֶׁעָשָׂה וְלֹא יָדַע לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִדָּבָר כָּזֶה עִם שׁוּם אָדָם לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ וְנִתְעַצֵּב בִּדְאָגָה מְאד וְאָמַר לְהַשָׂרִים לָשׁוּב כִּי מֵאַחַר שֶׁנָּפְלָה עָלָיו דְּאָגָה, אֵין צְרִיכִין עוֹד לְטַיֵּל וְחָזְרוּ לְבֵיתָם וּכְשֶׁחָזַר הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ, בְּוַדַּאי הָיוּ לוֹ כַּמָּה עִנְיָנִים וַעֲסָקִים וְנִתְעַסֵּק בַּעֲסָקָיו וְעָבַר מִדַּעְתּוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל