סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״ב

וְהַבֵּן הַנַּ"ל, שֶׁנִּתְגָרֵשׁ [אֲשֶׁר הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת] וְעָשָׂה מַה שֶּׁעָשָׂה וּבִזְבֵּז מְעוֹתָיו פַּעַם אֶחָד יָצָא לְבַדּוֹ לְטַיֵּל וְהֵנִיחַ לִשְׁכּב וּבָא לוֹ עַל דַּעְתּוֹ מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו וְחָשַׁב מַה זּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לִי. אִם אֲנִי הַבֶּן מֶלֶךְ בְּוַדַּאי אֵינוֹ רָאוּי לִי זאת וְאִם אֵינִי בֶּן הַמֶּלֶךְ גַּם כֵּן אֵינוֹ מַגִּיעַ לִי זאת לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ וּמְגרָשׁ וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ: אַדְּרַבָּא, אִם כֵּן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּזאת לְהַחֲלִיף אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְשֶׁיַּעֲבר עָלָיו כַּנַּ"ל אִם כֵּן הֲיִתָּכֵן מַה שֶּׁעָשִׂיתִי ? וְכִי כָּךְ הָיָה רָאוּי לִי לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי ? וְהִתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט מְאד עַל הַמַּעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה וְאַחַר כָּךְ חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְחָזַר אֶל הַשִּׁכְרוּת אַךְ מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִתְחָרֵט הָיָה מְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה בְּכָל פַּעַם