סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות י״ג

וְהֵם הָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם, עַל הֶהָרִים, וְהָיוּ מִתְנַהֲגִים בַּמִּנְהָג הַנַּ"ל וְהָיוּ לָהֶם אֱלהוּת רַבִּים דְּהַיְנוּ לְפִי הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה הָעִקָּר אֶצְלָם הַמָּמוֹן עַד שֶׁעַל יְדֵי מָמוֹן הַרְבֵּה הָיוּ נַעֲשִׂים אֱלוֹקַ עַל כֵּן הָיָה לָהֶם חֲשָׁשׁ מֵרְצִיחָה וּגְזֵלָה כִּי כָל אֶחָד יִהְיֶה רוֹצֵחַ וְגַזְלָן כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֱלוֹקַ עַל יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁיִּגְזל אַךְ אָמְרוּ שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא אֱלוֹקַ [דְּהַיְנוּ הֶעָשִׁיר בַּעַל הַמָּמוֹן הוּא אֱלוֹקַ], הוּא יִשְׁמר מִגְּזֵלוֹת וּרְצִיחוֹת וְתִקְּנוּ עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת, שֶׁיִּהְיוּ מַקְרִיבִים וּמִתְפַּלְּלִים אֶל הָאֱלקוּת הַנַּ"ל גַּם הָיוּ מַקְרִיבִים בְּנֵי אָדָם וְהָיוּ מַקְרִיבִין אֶת עַצְמָן אֶל הָאֱלקוּת הַנַּ"ל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בּוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְגַּלְגֵּל וְיִהְיֶה עָשִׁיר כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל וְהָיָה לָהֶם עֲבוֹדוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּקְטרֶת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים בָּהֶם אֶת הָאֱלקוּת הַנַּ"ל [דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי הַמָּמוֹן הַרְבֵּה כַּנַּ"ל] וּבְוַדַּאי אַף עַל פִּי כֵן הָיְתָה הַמְּדִינָה מְלֵאָה מֵרְצִיחָה וּגְזֵלָה כִּי מִי שֶׁלּא הָיָה מַאֲמִין בָּעֲבוֹדוֹת הַנַּ"ל הָיָה רוֹצֵחַ וְגַזְלָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן כִּי עִקָּר הָיָה אֶצְלָם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל כִּי עַל יְדֵי הַמָּמוֹן יְכוֹלִים לִקְנוֹת כָּל דָּבָר אֲכִילָה וּמַלְבּוּשִׁים, וְעִקַּר חִיּוּת הָאָדָם עַל יְדֵי הַמָּמוֹן [כֵּן הָיְתָה סְבָרָתָם לְפִי דַּעְתָּם הַמְשֻׁבֶּשֶׁת וְהַנְּבוֹכָה] עַל כֵּן הָיָה הַמָּמוֹן הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם וְהָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים, שֶׁלּא יִהְיֶה נֶחְסָר אֶצְלָם מָמוֹן כְּלָל כִּי הַמָּמוֹן הוּא עִקַּר הָאֱמוּנָה וְהָאֱלקוּת שֶׁלָּהֶם כַּנַּ"ל אַדְּרַבָּא, צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל לְהוֹסִיף וּלְהַכְנִיס מָמוֹן מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וְהָיוּ יוֹצְאִים מֵהֶם סוֹחֲרִים לִסְחוֹר בִּמְדִינוֹת אֲחֵרִים כְּדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר מָמוֹן, לְהַכְנִיס מָמוֹן יוֹתֵר לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּצְדָקָה, בְּוַדַּאי הוּא אִסּוּר גָּדוֹל לְפִי דַעְתָּם כִּי הוּא מַחְסִיר שֶׁפַע מָמוֹנוֹ אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלקִים אֲשֶׁר זֶה הוּא הָעִקָּר, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן וְהוּא פּוֹגֵם וּמַחְסִיר מָמוֹנוֹ עַל כֵּן בְּוַדַּאי הָיָה אָסוּר אֶצְלָם לִתֵּן צְדָקָה.