סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״ב

וְהַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל יִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עוֹד הַפַּעַם אֶל אוֹתוֹ הַמְּדִינָה הַנַּ"ל אוּלַי אַף עַל פִּי כֵן יָשִׁיב אוֹתָם מִטָּעוּתָם זֶה וְהָלַךְ לְשָׁם, וּבָא אֶל הַשּׁוֹמְרִים וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִם שׁוֹמֵר אֶחָד כְּדַרְכּוֹ וְסִפֵּר לוֹ הַשּׁוֹמֵר מֵהַגִּבּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּחַד גָּדוֹל מִפָּנָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַבַּעַל תְּפִלָּה: וּמָה אַתֶּם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת ? וְסִפֵּר לוֹ הַשּׁוֹמֵר עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁהֵם רוֹצִים לִשְׁלחַ אֶל הַמְּדִינָה שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל.