סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״ג

וְשָׂחַק מִמֶּנּוּ מְאד הַבַּעַל תְּפִלָּה וְאָמַר לוֹ. הֲלא הַכּל שְׁטוּת גָּדוֹל כִּי גַּם בְּנֵי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה הֵם כֻּלָּם רַק בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנוּ וְגַם אַתֶּם כֻּלְכֶם וֶאֱלקִים שֶׁלָּכֶם, כֻּלָּם הֵם רַק בְּנֵי אָדָם וְלא אֱלוֹקַ רַק שֶׁיֵּשׁ יָחִיד בָּעוֹלָם, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְאוֹתוֹ לְבַד רָאוּי לַעֲבד, וְלוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבֵּר הַבַּעַל תְּפִלָּה אֶל הַשּׁוֹמֵר הַנַּ"ל וְלא שָׁמַע אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר, כִּי כְּבָר נִשְׁקַע אֶצְלָם טָעוּתָם מִיָּמִים רַבִּים, כַּנַּ"ל.