סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ״ו

אַחַר כָּךְ נִכְנַס הַבַּעַל תְּפִלָּה אֶל הָעִיר וְהִתְחִיל שׁוּב לְדַבֵּר עִמָּם כְּדַרְכּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁכֻּלָּם בְּטָעוּת גָּדוֹל, וְאֵין זֶה תַּכְלִית כְּלָל רַק עִקַּר הַתַּכְלִית לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' וְלא שָׁמְעוּ אֵלָיו, כִּי כֻּלָּם נִשְׁקְעוּ מְאד בָּזֶה מִיָּמִים רַבִּים וְסִפְּרוּ לוֹ מֵהַגִּבּוֹר וְשֶׁהֵם רוֹצִים לִשְׁלחַ אֶל הַמְּדִינָה, שֶׁהֵם כֻּלָּם אֱלקוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל וְשָׂחַק מֵהֶם גַּם כֵּן וְאָמַר לָהֶם, שֶׁהוּא שְׁטוּת, וְשֶׁכֻּלָּם רַק בְּנֵי אָדָם וְכוּ' וְהֵם לא יוּכְלוּ לַעֲזר לָכֶם כְּלָל כִּי אַתֶּם בְּנֵי אָדָם, וְהֵם בְּנֵי אָדָם, וְאֵינָם אֱלוֹקַ כְּלָל רַק שֶׁיֵּשׁ יָחִיד יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְכוּ' וְעַל עִנְיַן הַגִּבּוֹר אָמַר לָהֶם [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּתְמִיהַּ אָדָם וְאוֹמֵר] הַאִם אֵינוֹ זֶה הַגִּבּוֹר [הַיָּדוּעַ לִי] ? וְלא הֵבִינוּ דְּבָרָיו אֵלּוּ וְכֵן הָיָה הוֹלֵךְ מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמְדַבֵּר עִמָּהֶם כַּנַּ"ל וְעַל עִנְיַן הַגִּבּוֹר אָמַר לְכָל אֶחָד כַּנַּ"ל אִם אֵינוֹ זֶה הַגִּבּוֹר וְכוּ' כַּנַּ"ל וְלא הֵבִינוּ דְּבָרָיו.