סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ס״ט

וְיָשְׁבוּ יַחַד אֵיזֶה זְמַן הַגִּבּוֹר עִם הַבַּעַל תְּפִלָּה וְעַל עִנְיַן הַנַּ"ל שֶׁל בְּנֵי הַמְּדִינָה הַנַּ"ל, שֶׁבִּקְשׁוּ מֵהַבַּעַל תְּפִלָּה שֶׁיֵּצֵא אֶל הַגִּבּוֹר בִּשְׁבִילָם כַּנַּ"ל, הִרְחִיבוּ הַזְּמַן הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל תְּפִלָּה פָּעַל אֵצֶל הַגִּבּוֹר לְהַרְחִיב לָהֶם הַזְּמַן לִבְנֵי הַמְּדִינָה, וְנָתַן לָהֶם אַרְכָא אֵיזֶה זְמָן וּמָסְרוּ סִימָנִים זֶה לָזֶה הַיְנוּ הַגִּבּוֹר וְהַבַּעַל תְּפִלָּה מָסְרוּ סִימָנִים זֶה לָזֶה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵידַע אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ וְהָלַךְ לוֹ הַבַּעַל תְּפִלָּה לְדַרְכּוֹ.