סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות ע׳

וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ שֶׁל הַבַּעַל תְּפִלָּה רָאָה שֶׁהוֹלְכִים אֲנָשִׁים וּמִתְפַּלְלִים, וְנוֹשְׂאִים חִבּוּרִים שֶׁל תְּפִלּוֹת וְנִתְיָרֵא מֵהֶם, וְגַם הֵם נִתְיָרְאוּ מִמֶּנּוּ וְעָמַד לְהִתְפַּלֵּל, וְגַם הֵם הִתְפַּלְּלוּ אַחַר כָּךְ שָׁאַל אוֹתָם: מִי אַתֶּם הֵשִׁיבוּ לוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה הַנַּ"ל, שֶׁאָז נִפְרְדוּ בְּנֵי הָעוֹלָם לְמִינֵיהֶם, אֵלֶּה בָּחֲרוּ בָּזֶה וְאֵלּוּ בָּזֶה [כְּכָל הַמְבאָר לְמַעְלָה חִלּוּקֵי הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל] אָז אֲנַחְנוּ בָּחַרְנוּ לָנוּ לַעֲסֹק בִּתְפִלָּה תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבִקַּשְׁנוּ וּמָצָאנוּ בַּעַל תְּפִלָּה אֶחָד וְעָשִׂינוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ.