סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״ב

וְדִבְּרוּ עִם הֶחָכָם אֵיךְ נִתְגַּלְגֵּל וּבָא לְכָאן וְסִפֵּר לָהֶם, שֶׁמֵּעֵת שֶׁהָיָה הָרוּחַ סְעָרָה הַנַּ"ל, הָלַךְ בַּאֲשֶׁר הָלַךְ [וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ עָבַר עַל כֻּלָּם, רַק עַל אֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה הַיְנוּ הַבַּעַל תְּפִלָּה וְהַגִּבּוֹר וְהַמְמֻנֶּה לא עָבַר] עַד שֶׁמָּצְאוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַמְּדִינָה אֵלּוּ וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְמֶלֶךְ כַּנַּ"ל וּלְעֵת עַתָּה הוּא צָרִיךְ לְהַנְהִיג אוֹתָם לְפִי דַּרְכָּם, כְּפִי דֶּרֶךְ חָכְמָתָם עַד אֲשֶׁר בִּרְבוֹת הַזְּמַן יָשִּׁיב אוֹתָם אֶל הָאֱמֶת.