סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״ג

וְדִבְּרוּ עִם הֶחָכָם אוֹדוֹת בְּנֵי הַמְּדִינָה, הַנַּ"ל שֶׁנִּתְעוּ וְנָבוֹכוּ כָּל כָּךְ בִּשְׁטוּת וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מָמוֹן, כַּנַּ"ל וְאָמְרוּ אִלְמָלֵא לא נִתְבַּדַּרְנוּ וְנִתְפַּזַּרְנוּ כִּי אִם בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה לְהַחֲזִיר אוֹתָם לְמוּטָב הָיָה דַּי לָנוּ בָּזֶה כִּי נִתְטַּפְּשׁוּ וְנִתְעוּ כָּל כָּךְ כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל כֻּלָּם נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ, וּצְרִיכִים לְתַקְּנָם לַהֲשִׁיבָם מִשְּׁטוּתָם, וּלְהַחֲזִירָם אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי כִּי אֲפִלּוּ הַכַּת שֶׁבָּחֲרוּ לָהֶם חָכְמָה לְתַכְלִית גַּם הֵם לא הִשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי וּצְרִיכִין תִּקּוּן וּתְשׁוּבָה כִּי בָּחֲרוּ בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסִית אַךְ מִכָּל הַטָּעוּתִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל הוּא בְּנָקֵל יוֹתֵר לַהֲשִׁיבָם מִטָּעוּתָם וּלְהַחֲזִירָם אֶל הָאֱמֶת אֲבָל אֵלּוּ נִתְעוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מָמוֹן וְנִשְׁקְעוּ בָּהּ כָּל כָּךְ כְּכָל הַנַּ"ל עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲשִׁיבָם מִזֶּה כַּנַּ"ל [וְגַם הֶחָכָם הֵשִׁיב לָהֶם, שֶׁשָּׁמַע גַּם כֵּן מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲוֹות אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֲבָל מִתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא אֶת מִי שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ כִּי אִם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַחֶרֶב הַנַּ"ל] וְנִתְרַצָּה הֶחָכָם גַּם כֵּן לֵילֵךְ עִמָּהֶם וְהָלְכוּ אַרְבַּעְתָּן יַחַד וְגַם אֵלּוּ הָאֱלקוּת הַשּׁוֹטִים הַנַּ"ל הָלְכוּ עִמָּהֶם גַּם כֵּן כַּנַּ"ל.