סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״ז

וְסִפְּרָה לָהֶם, שֶׁמֵּעֵת שֶׁבָּא הָרוּחַ סְעָרָה וְחָטַף אֶת הַתִּינוֹק הַיָּקָר [מִן הָעֲרִיסָה] כַּנַּ"ל אָז יָצְאָה בִּשְׁעַת הַבֶּהָלָה אַחַר הַתִּינוֹק וְלא מָצְאָה אוֹתוֹ וְדָחַק אוֹתָהּ הֶחָלָב, וּמִזֶּה נַעֲשָׂה יָם שֶׁל חָלָב וְאַחַר כָּךְ מָצְאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי מְדִינָה זוֹ, וְקִבְּלוּ אוֹתָהּ לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה גַּם בָּכוּ מְאד עַל הַתִּינוֹק הַיָּקָר הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁנֶּאֱבַד מֵהֶם וְעַל אָבִיהָ וְאִמָּהּ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת מֵהֶם וְהִנֵּה נִמְצָא, שֶׁבָּא בַּעֲלָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה הַזּאת, [הַיְנוּ הַבַּת מַלְכָּה שֶׁנַּעֲשֵׂית כָּאן מַלְכָּה] כִּי הַגִּבּוֹר הוּא בַּעֲלָהּ כַּנַּ"ל וְעַתָּה יֵשׁ לְהַמְּדִינָהּ מֶלֶךְ.