סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות פ״ח

וּבִקְּשָׁה הַבַּת מַלְכָּה [שֶׁהִיא מַלְכָּה בִּמְדִינָה זוֹ] אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה שֶׁיֵּלֵךְ בִּמְדִינָתָהּ, וִיטַהֵר אוֹתָהּ מֵהַזֻּהֲמָא הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהּ כִּי מֵאַחַר שֶׁאֶצְלָם הָיָה עִקַּר הַתַּכְלִית עִנְיַן הַיְפַת תּאַר, כַּנַּ"ל בְּוַדַּאי הָיוּ מְזהָמִים מְאד מְאד בְּתַאֲוָה זוֹ עַל כֵּן בִּקְּשָׁה מֵהַבַּעַל תְּפִלָּה, שֶׁיֵּלֵךְ וִיטַהֵר אוֹתָם קְצָת לְעֵת עַתָּה שֶׁלּא יִתְגַּשְּׁמוּ לְעֵת עַתָּה, בְּזֻהֲמָא הַזּאת כָּל כָּךְ כִּי מִלְבַד הִתְגַּבְּרוּת הַתַּאֲוָה, הָיָה אֶצְלָם כְּמוֹ אֱמוּנָה, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית [כִּי כָּל הַכִּתּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁבָּחְרוּ לָהֶם כָּל אַחַת וְאַחַת אֵיזֶה מִדָּה רָעָה לְתַכְלִית כַּנַּ"ל הָיָה אֵצֶל כָּל אַחַת וְאַחַת כְּמוֹ אֱמוּנָה גְּמוּרָה אוֹתָהּ הַמִּדָּה רָעָה] וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי הָיוּ מְשֻׁקָּעִים מְאד בָּזֶה עַל כֵּן בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ, שֶׁיֵּלֵךְ וִיטַהֵר אוֹתָם קְצָת לְעֵת עַתָּה.