סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ז

וְכֵן עָשָׂה הַגִּבּוֹר וְלָקַח אֶת הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, שֶׁהֵם אֱלקוּת בִּמְדִינָתָם, כַּנַּ"ל כִּי אֵלּוּ הָאֱלקוּת הָיוּ בְּכָאן, כִּי בָּאוּ עִם הַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת לְכָאן, כְּכָל הַמְבאָר לְמַעְלָה וּכְשֶׁיָּצְאוּ מִמְּדִינָתָם עִם הַמְמֻנֶּה כַּנַּ"ל נָתְנוּ לָהֶם בְּנֵי הַמְּדִינָה כּחַ וְהַרְשָׁאָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ אֵלּוּ הַשְּׁלוּחִים, יִהְיֶה עָשׂוּי וְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה מֻכְרָחִים לְהִתְרָצוֹת לְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשׂוּ אֵלּוּ הַשְּׁלוּחִים, [שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה אֱלקוּת שֶׁלָּהֶם] וְלא יוּכְלוּ לְשַׁנּוֹת וְלָקַח הַגִּבּוֹר אֶת אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים, שֶׁהֵם נִקְרָאִים אֱלקוּת בִּמְדִינָתָם מֵחֲמַת עָשְׁרָם כַּנַּ"ל וְהוֹלִיךְ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל וְהֵבִיא אוֹתָם עַד הַבֵּית הַבִּשּׁוּל שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וּבִתְחִלָּה הוֹלִיךְ אוֹתָם כְּנֶגֶד הָרוּחַ וְהִגִּיעַ לָהֶם הָרֵיחַ שֶׁל הַמַּאֲכָלִים וְהִתְחִילוּ לְבַקְּשׁוֹ מְאד, שֶׁיִתֵּן לָהֶם מֵהַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים הַלָּלוּ אַחַר כָּךְ הוֹלִיךְ אוֹתָם מִכֶּנֶגֶד הָרוּחַ וְהִתְחִילוּ לִצְעק שֶׁיֵּשׁ סִרְחָה גְּדוֹלָה חָזַר וְהֵבִיא אוֹתָם כְּנֶגֶד הָרוּחַ, וְשׁוּב הִגִּיעַ לָהֶם הָרֵיחַ הַטּוֹב שֶׁל הַמַּאֲכָלִים וְחָזְרוּ וּבִקְּשׁוּ אוֹתוֹ, שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים חָזַר וְהוֹלִיךְ אוֹתָם מִכְּנֶגֶד הָרוּחַ וְחָזְרוּ וְצָעֲקוּ, שֶׁיֵּשׁ סִרְחָה גְּדוֹלָה מְאד.