סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ח

עָנָה וְאָמַר לָהֶם הַגִּבּוֹר לְהָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל הֲלא אַתֶּם רוֹאִים, שֶׁאֵין כָּאן שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּסְרִיחַ בְּהֶכְרֵחַ צְרִיכִים לוֹמַר בְּוַדַּאי שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם מַסְרִיחִים כִּי בְּכָאן אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁיַּסְרִיחַ אַחַר כָּךְ נָתַן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וְתֵכֶף כְּשֶׁאָכְלוּ מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הִתְחִילוּ תֵּכֶף לְהַשְׁלִיךְ וְלִזְרק מֵהֶם אֶת כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְכָל אֶחָד חָפַר לְעַצְמוֹ חֲפִירָה וְקֶבֶר, וְקָבַר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הַחֲפִירָה מֵחֲמַת גּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁנִּתְבַּיְּשׁוּ עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁוּ גּדֶל הַסִּרְחוֹן שֶׁל הַמָּמוֹן [שֶׁהוּא מַסְרִיחַ כְּמוֹ צוֹאָה מַמָּשׁ] מֵחֲמַת שֶׁטָּעֲמוּ מִן הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל וְקָרְעוּ אֶת פְּנֵיהֶם, וְקָבְרוּ אֶת עַצְמָן וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לְהָרִים פְּנֵיהֶם כְּלָל וְנִתְבַּיֵּשׁ אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ כִּי שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, הַמָּמוֹן הוּא הַבּוּשָׁה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַבּוּשׁוֹת וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר דִּבְרֵי בִּזּוּי לַחֲבֵרוֹ, הוּא אוֹמֵר לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן כִּי מָמוֹן הוּא בּוּשָׁה גְּדוֹלָה מְאד שָׁם וְכָל מִי שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר מָמוֹן מִתְבַּיֵּשׁ יוֹתֵר עַל כֵּן קָבְרוּ אֶת עַצְמָן מִגּדֶל הַבּוּשָׁה וְכָל אֶחָד לא הָיָה יָכוֹל לְהָרִים פָּנָיו אֲפִלּוּ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן בִּפְנֵי הַגִּבּוֹר הַנַּ"ל וְכָל מִי שֶׁהָיָה מוֹצֵא אֶצְלוֹ עוֹד אֵיזֶה דִּינָר אוֹ גָּדוֹל הָיָה מְבָעֵר אוֹתוֹ מִיָּד וּמַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ לְמֵרָחוֹק בְּחִפָּזוֹן גָּדוֹל אַחַר כָּךְ בָּא אֲלֵיהֶם הַגִּבּוֹר, וְהוֹצִיא אוֹתָם [מִן הַחֲפִירוֹת וְהַקְּבָרִים הַנַּ"ל] וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ עִמִּי! כִּי עַתָּה אֵינְכֶם צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא עוֹד מִן הַגִּבּוֹר [שֶׁהָיוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל] כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא הַגִּבּוֹר [כַּנַּ"ל] וּבִקְשׁוּ מִן הַגִּבּוֹר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִן הַמַּאֲכָלִים הַלָּלוּ, כְּדֵי לְהוֹלִיךְ לִמְדִינָתָם כִּי הֵם בְּוַדַּאי יִהְיוּ מְמָאֲסִים מְאד בְּמָמוֹן אַךְ רָצוּ שֶׁגַּם כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה יֵצְאוּ מִתַּאֲוָה זוֹ שֶׁל מָמוֹן.