סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות צ״ט

וְנָתַן לָהֶם מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים, וְהוֹלִיכוּ אֶל הַמְּדִינָה שֶׁלָּהֶם וְתֵכֶף כְּשֶׁנָּתְנוּ לָהֶם מֵאֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הִתְחִילוּ תֵּכֶף לְהַשְׁלִיךְ אֶת כַּסְפָּם וּזְהָבָם כַּנַּ"ל וְטָמְנוּ עַצְמָן בִּמְחִלּוֹת עָפָר מִגּדֶל הַבּוּשָׁה וְהָעֲשִׁירִים הַגְּדוֹלִים וְהָאֱלקוּת הַנַּ"ל, נִתְבַּיְּשׁוּ בְּיוֹתֵר וְגַם הַקְּטַנִּים שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים אֶצְלָם "חַיּוֹת רָעוֹת" כַּנַּ"ל, נִתְבַּיְּשׁוּ בְּעַצְמָן גַּם כֵּן עַל שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה קְטַנִּים בְּעֵינֵי עַצְמָן מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם מָמוֹן כִּי עַתָּה נִתְגַּלָּה שֶׁאַדְּרַבָּא, הַמָּמוֹן הוּא עִקַּר הַבּוּשָׁה כִּי אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים הַנַּ"ל יֵשׁ לָהֶם סְגֻלָּה זוֹ שֶׁמִּי שֶׁאוֹכֵל מֵהֶם מְמָאֵס בְּמָמוֹן מְאד כִּי מַרְגִּישׁ סִרְחוֹן הַמָּמוֹן כְּמוֹ צוֹאָה וְטִנּוּף מַמָּשׁ וַאֲזַי הִשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וֶאֱלִילֵי זְהָבָם וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ לְשָׁם אֶת הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל וְנָתַן לָהֶם תְּשׁוּבוֹת וְתִקּוּנִים, וְטִהֵר אוֹתָם וְהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל מָלַךְ בְּכִפָּה וְכָל הָעוֹלָם שָׁבוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעָסְקוּ רַק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.