סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות י״ד

אַחַר כָּךְ רָאוּ כְּמִין אִי הַיָּם, וְנִתְקָרְבוּ לְשָׁם וְהָיוּ שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר גַּזְלָנִים, וְרָצוּ לְהָרְגָם וְשָׁאֲלָה הִיא: מִי הַגָּדוֹל שֶׁבָּכֶם ? וְהֶרְאוּ לָהּ אָמְרָה לוֹ: מַה מַּעֲשֵׂיכֶם ? אָמַר לָהּ, שֶׁהֵם גַּזְלָנִים אָמְרָה לוֹ: אַף אֲנַחְנוּ גַּזְלָנִים רַק שֶׁאַתֶּם גַּזְלָנִים בַּגְּבוּרָה שֶׁלָּכֶם וַאֲנַחְנוּ גַּזְלָנִים עַל יְדֵי חָכְמָה כִּי אָנוּ מְלֻמָּדִים בִּלְשׁוֹנוֹת וּבִכְלֵי זֶמֶר בְּכֵן מַה בֶּצַע כִּי תַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ ? ! הֲלא טוֹב שֶׁתִּשְּׂאוּ אוֹתָנוּ לְנָשִׁים וְיִהְיֶה לָכֶם גַם הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּנוּ וְהֶרְאֲתָה הִיא לָהֶם מַה שֶּׁבַּסְּפִינָה, וְנִתְרַצּוּ לִדְבָרֶיהָ וְהֶרְאוּ הַגַּזְלָנִים לָהֶם גַּם כֵּן כָּל הָעֲשִׁירוּת שֶׁלָּהֶם וְהוֹלִיכוּ אוֹתָם בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם וְהִסְכִּימוּ שֶׁלּא יִהְיוּ נוֹשְׂאִים בְּבַת אַחַת, כִּי אִם בָּזֶה אַחַר זֶה [הַיְנוּ שֶׁכָּל הַגַּזְלָנִים הַנַּ"ל לא יִהְיוּ נוֹשְׂאִים אֶת הַשְּׂרָרוֹת הַנַּ"ל כֻּלָּם בְּבַת אַחַת רַק הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּהֶם יִהְיֶה בָּזֶה אַחַר זֶה] גַּם שֶׁיִּבְרְרוּ לְכָל אֶחָד שְׂרָרָה אַחַת לְפִי הָרָאוּי לוֹ הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ וְכוּ'.