סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות י״ח
וְאָמְרָה הַבַּת קֵיסָר, שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַיָּם וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ וְלָקְחָה הַדּפֶק בְּיָדָהּ, וְאָמְרָה שֶׁנִּשְׂרַף מחוֹ וְקָרְעוּ הַמּחַ וּמָצְאוּ שֶׁכִּדְבָרֶיהָ כֵּן הוּא וְנִבְהֲלוּ מְאד וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנָּה שֶׁתֵּלֵךְ עִמָּהֶם לְבֵיתָם וְתִהְיֶה דּוֹקְטוֹר אֵצֶל הַמֶּלֶךְ וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה וּגְדוֹלָה מְאד וְלא רָצְתָה וְאָמְרָה כִּי אֵינֶנָּהּ דּוֹקְטוֹר רַק שֶׁיּוֹדַעַת סְתָם דְּבָרִים הַלָּלוּ וְלא רָצוּ [אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ] לַחֲזר לְבֵיתָם וְהָלְכוּ שְׁתֵּי הַסְּפִינוֹת בְּיַחַד וְהוּטַב בְּעֵינֵי הַשָּׂרֵי מְלוּכָה מְאד שֶׁהַמַּלְכָּה שֶׁלָּהֶם תִּשָּׂא אֶת הַדּוֹקְטוֹר מֵחֲמַת גּדֶל חָכְמָתוֹ שֶׁרָאוּ בּוֹ [כִּי הַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל, שֶׁנָּפַל וָמֵת סָבְרוּ שֶׁהַבַּת קֵיסָר עִם הַשָּׂרוֹת הַנַּ"ל הֵם זְכָרִים כִּי הָיוּ מְלֻבָּשִׁים בְּמַלְבּוּשֵׁי זְכָרִים כַּנַּ"ל עַל כֵּן רָצוּ שֶׁהַמַּלְכָּה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִיא אֵשֶׁת בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁמֵּת תִּשָּׂא אֶת הַדּוֹקְטוֹר שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת הַבַּת קֵיסָר שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁהִיא דּוֹקְטוֹר מֵחֲמַת שֶׁיָּדְעָה בְּחָכְמָתָהּ שֶׁנִּשְׂרַף הַמּחַ שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ שֶׁנָּפַל כַּנַּ"ל] וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא מֶלֶךְ שֶׁלָּהֶם וְאֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם [הַיְנוּ הַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן הַנַּ"ל] יַהַרְגוּ [כָּל זֶה הָיוּ רוֹצִים מְאד הַשָּׂרֵי מְלוּכָה הַנַּ"ל] אַךְ שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַבֵּר דָּבָר כָּזֶה אֶל הַמַּלְכָּה שֶׁהִיא תִּשָּׂא דּוֹקְטוֹר גַּם לְהַמַּלְכָּה הוּטַב גַּם כֵּן מְאד שֶׁתִּשָּׂא אֶת הַדּוֹקְטוֹר אַךְ שֶׁהָיְתָה מִתְיָרְאָה מִן הַמְּדִינָה פֶּן לא יִתְרַצּוּ שֶׁיִּהְיֶה הוּא מֶלֶךְ וְהִסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁתָּאוֹת כְּדֵי שֶׁעַל הַמִּשְׁתֶּה בִּשְׁעַת חֶדְוָה יוּכְלוּ לְדַבֵּר מִזֶּה וְהָיוּ עוֹשִׂין מִשְׁתֶּה אֵצֶל כָּל אֶחָד בְּיוֹמוֹ.