סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות י״ט
כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר [הַיְנוּ הַבַּת קֵיסָר] נָתַן לָהֶם מִיַּיִן שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל וְנִשְׁתַּכְּרוּ בִּשְׁעַת חֶדְוָה אָמְרוּ הַשָּׂרִים. מַה יָּפֶה הָיָה שֶׁהַמַּלְכָּה תִּשָּׂא אֶת הַדּוֹקְטוֹר וְאָמַר הַדּוֹקְטוֹר יָפֶה מְאד הָיָה רַק אִם הָיוּ מְדַבְּרִים זאת בִּלְתִּי פֶּה שָׁתוּי [הַיְנוּ שֶׁלּא בִּשְׁעַת שִׁכְרוּת] נַעֲנֵית הַמַּלְכָּה גַּם כֵּן וְאָמְרָה. מַה יָּפֶה הָיָה שֶׁהִיא תִּשָּׂא אֶת הַדּוֹקְטוֹר רַק שֶׁהַמְּדִינָה תַּסְכִּים עַל זֶה הֵשִׁיב שֵׁנִית הַדּוֹקְטוֹר [הַיְנוּ בַּת הַקֵּיסָר] יָפֶה מְאד הָיָה רַק אִם הָיוּ מְדַבְּרִים זאת בִּלְתִּי פֶּה שָׁתוּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֵקִיצוּ מִשִּׁכְרוּתָם נִזְכְּרוּ הַשָּׂרִים מַה שֶּׁאָמְרוּ וְנִתְבַּיְּשׁוּ בְּעַצְמָן מֵהַמַּלְכָּה, שֶׁאָמְרוּ דָּבָר כָּזֶה אַךְ הֲלּא הִיא גַּם כֵּן בְּעַצְמָהּ אָמְרָה זאת וְהִיא גַּם כֵּן נִתְבַּיְּשָׁה מִפְּנֵיהֶם, אַךְ הֲלא גַּם הֵם אָמְרוּ זאת וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר מִזֶּה וְנִסְכַּם בֵּינֵיהֶם כֵּן וְנִתְחַתְּנָה הִיא עִם הַדּוֹקְטוֹר [וְכַּנַּ"ל הַיְנוּ עִם בַּת הַקֵּיסָר, שֶׁסָּבְרוּ שֶׁהִיא דּוֹקְטוֹר כַּנַּ"ל] וְהָלְכוּ לִמְדִינָתָם וּכְשֶׁרָאוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה שֶׁהֵם בָּאִים, שָׂמְחוּ מְאד כִּי זֶה זְמַן רַב שֶׁהָלַךְ הַבֶּן מֶלֶךְ, וְלא יָדְעוּ הֵיכָן הוּא וְהַמֶּלֶךְ הַזָּקֵן כְּבָר מֵת בְּטֶרֶם בִּיאָתָם אַחַר כָּךְ רָאוּ [בְּנֵי הַמְּדִינָה] שֶׁהַבֶּן מֶלֶךְ, שֶׁהוּא מֶלֶךְ שֶׁלָּהֶם, אֵינֶנּוּ וְשָׁאֲלוּ: הֵיכָן הוּא מַלְכֵּנוּ ? וְסִפְּרוּ לָהֶם כָּל הַמַּעֲשֶׂה אֵיךְ שֶׁכְּבָר מֵת, וְשֶׁכְּבָר קִבְּלוּ לָהֶם מֶלֶךְ זֶה, שֶׁבָּא עִמָּהֶם וְשָׂמְחוּ מְאד עַל שֶׁבָּא לָהֶם מֶלֶךְ חָדָשׁ.