סיפורי מעשיות· רבי נחמן מברסלב
סיפורי מעשיות · מעשה ג׳ · אות י״ב
אַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ הַבֵּן הַנַּ"ל לֵילֵךְ אֶל הַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים [הַנַּ"ל] לְהִסְתַּכֵּל מַה נַּעֲשֶׂה שָׁם כְּשֶׁבָּא לְשָׁם, עָמַד מֵרָחוֹק מֵהַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁל שֵׁדִים כִּי הֵם פָּרִים וְרָבִים כִּבְנֵי אָדָם, וְהֵם רַבִּים מְאד וְרָאָה הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהֶם יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא שֶׁשּׁוּם יְלוּד אִשָּׁה אֵינוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא כָּזוֹ וְרָאָה אוֹתָם שֶׁעוֹשִׁים לֵיצָנוּת. זֶה מְסַפֵּר שֶׁהִזִּיק לְזֶה תִּינוֹק וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהִזִּיק לְזֶה יָד וְזֶה מְסַפֵּר שֶׁהִזִּיק רֶגֶל, וְכֵן שְׁאָר לֵיצָנוּת.