סיפורי מעשיות · מעשה ג׳ · אות י״ג

בְּתוֹךְ כָּךְ נִסְתַּכֵּל וְרָאָה אָב וָאֵם הוֹלְכִים וּבוֹכִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם: לָמָּה אַתֶּם בּוֹכִים ? וְהֵשִׁיבוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּן וְהָיָה דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ לְדַרְכּוֹ, וְהָיָה שָׁב בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְעַכְשָׁיו הוּא זְמַן רַב וַעֲדַיִן לא בָּא וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לַמֶּלֶךְ וְצִוָּה הַמֶּלֶךְ לִשְׁלחַ שְׁלוּחִים לְכָל הָעוֹלָם לְמָצְאוֹ וְהָיוּ הָאָב וָאֵם חוֹזְרִים וּפָגְעוּ בְּאֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּיַחַד עִם בְּנָם הַנַּ"ל [הַיְנוּ שֶׁאוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁפָּגְעוּ בּוֹ הָיָה הֶחָבֵר שֶׁל בְּנָם וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּיַחַד עִם בְּנָם בִּתְחִלָּה אֲבָל עַכְשָׁו פָּגְעוּ בּוֹ לְבַדּוֹ] וְשָׁאַל אוֹתָם: עַל מָה אַתֶּם בּוֹכִים ? וְסִפְּרוּ לוֹ כַּנַּ"ל הֵשִׁיב לָהֶם: אֲנִי אוֹדִיעַ לָכֶם הֱיוֹת שֶׁהָיָה לָנוּ אִי אֶחָד בַּיָּם, שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם שֶׁלָּנוּ וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה שַׁיָּךְ לוֹ הָאִי הַנַּ"ל וְרָצָה לִבְנוֹת שָׁם בִּנְיָנִים וְהִנִּיח יְסוֹדוֹת וְאָמַר הַבֵּן הַנַּ"ל [הַיְנוּ הַבֵּן שֶׁל הַשֵּׁדִים הַנַּ"ל שֶׁנֶּאֱבַד] אֵלַי שֶׁנַּזִּיק אוֹתוֹ וְהָלַכְנוּ וְלָקַחְנוּ הַכּחַ מֵהַמֶּלֶךְ וְהָיָה עוֹסֵק בְּדָאקְטוֹרִים, וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲזר לוֹ וְהִתְחִיל לַעֲסֹק בִּמְכַשְּׁפִים וְהָיָה שָׁם מְכַשֵּׁף אֶחָד שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֶת מִשְׁפַּחְתִּי לא יָדַע עַל כֵּן לא הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לִי דָּבָר אֲבָל מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיָה יוֹדֵעַ וְתָפַס אוֹתוֹ וּמְעַנֶּה אוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ [הַיְנוּ זֶה הַשֵּׁד, שֶׁסִּפֵּר כָּל זֶה, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם] וְסִפֵּר זאת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר הַמֶּלֶךְ: יָשִׁיבוּ לוֹ הַכּחַ! עָנָה וְאָמַר, שֶׁהָיָה אֶצְלֵנוּ אֶחָד, שֶׁלּא הָיָה לוֹ כּחַ, וְנָתַנְנּוּ לוֹ הַכּחַ אָמַר הַמֶּלֶךְ: יִקְחוּ מִמֶּנּוּ הַכּחַ וְיַחֲזִירוּ לְהַמֶּלֶךְ הֵשִׁיבוּ לְהַמֶּלֶךְ כִּי נַעֲשָׂה עָנָן אָמַר הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּקְרְאוּ הֶעָנָן וְיָבִיאוּ אוֹתוֹ לְכָאן וְשָׁלְחוּ שָׁלִיחַ אַחֲרָיו.