סיפורי מעשיות · מעשה ג׳ · אות ט״ז

וְיֵשׁ אִילָן שֶׁאִם הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן נִשְׁקֶה לא הָיָה נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ [הַיְנוּ מִן הַשֵּׁדִים] כְּלוּם עַל כֵּן עוֹמְדִים יוֹם וָלַיְלָה מֵאִתָּנוּ שֶׁחוֹפְרִים, וְאֵינָם מַנִּיחִים מַיִם לְהָאִילָן וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה עוֹמְדִים יוֹם וָלַיְלָה ? כֵּיוָן שֶׁחוֹפְרִים פַּעַם אַחַת לִמְנעַ הַמַּיִם, דַּי הֵשִׁיב לוֹ: שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ מְדַבְּרִים וְאֵלּוּ הַמְדַבְּרִים הוֹלְכִים וְעוֹשִׂים מַחֲלקֶת בֵּין מֶלֶךְ זֶה לְמֶלֶךְ אַחֵר וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מִלְחָמָה וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה רְעִידַת הָאָרֶץ וְנוֹפֵל הָאֲדָמָה שֶׁסְּבִיבוֹת הַחֲפִירָה וְיוּכַל לָבוֹא מַיִם לְהָאִילָן עַל כֵּן עוֹמְדִים תָּמִיד לַחְפּר כַּנַּ"ל וּכְשֶׁנַּעֲשֶׂה מֶלֶךְ בֵּינֵינוּ, עוֹשִׂים לְפָנָיו כָּל הַלֵּיצָנוּת וּשְׂמֵחִים זֶה מִתְלוֹצֵץ אֵיךְ הִזִּיק תִּינוֹק, וְהַיּוֹלֶדֶת מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו וְזֶה מַרְאֶה לֵיצָנוּת אֲחֵרוֹת, וְכֵן כַּמָּה מִינֵי לֵיצָנוּת וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַיֵּל עִם הַשָּׂרֵי מְלוּכָה שֶׁלּוֹ וּמְנַסֶּה עַצְמוֹ לַעֲקר הָאִילָן כִּי אִם לא הָיָה הָאִילָן כְּלָל, הָיָה טוֹב לָנוּ מְאד וּמְחַזֵּק לִבּוֹ מְאד כְּדֵי לַעֲקר הָאִילָן כֻּלּוֹ וּכְשֶׁבָּא אֶל הָאִילָן אֲזַי הָאִילָן צוֹעֵק מְאד וַאֲזַי נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד וְחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו.