סיפורי מעשיות · מעשה ג׳ · אות ט״ו

פַּעַם אַחַת הָיָה חָכָם אֶחָד וְהַקֵּיסָר מֵהַמְּדִינָה הָיָה אֶפִּיקוֹרְס גָּדוֹל וְעָשָׂה אֶת כָּל הַמְּדִינָה לְאֶפִּיקוֹרְסִים וְהָלַךְ הֶחָכָם וְקָרָא אֶת כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עָנָה וְאָמַר לָהֶם: הֲלא אַתֶּם רוֹאִים שֶׁהַקֵּיסָר הוּא אֶפִּיקוֹרְס גָּדוֹל וְעָשָׂה אֶת כָּל הַמְּדִינָה אֶפִּיקוֹרְסִים וּקְצָת מִמִּשְׁפַּחְתֵּנוּ עָשָׂה גַּם כֵּן לְאֶפִּיקוֹרְסִים בְּכֵן נִפְרשׁ אֶל הַמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁנִּשָּׁאֵר בְּהָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִסְכִּימוּ עִמּוֹ וְאָמַר הֶחָכָם שֵׁם [הַיְנוּ שֶׁהִזְכִּיר אֵיזֶה שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת] וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל הַמִּדְבָּר וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַמִּדְבָּר וְאָמַר שֵׁם וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל מִדְבָּר אַחֵר, וְלא הוּטַב בְּעֵינָיו גַּם כֵּן וְאָמַר עוֹד שֵׁם, וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל מִדְבָּר אַחֵר, וְהוּטַב בְּעֵינָיו וְאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר הָיְתָה סְמוּכָה אֶל הַשְּׁנֵי אֶלֶף הָרִים וְהָלַךְ [אוֹתוֹ הֶחָכָם הַנַּ"ל] וְעָשָׂה עִגּוּל סְבִיבוֹתָם שֶׁלּא יוּכַל שׁוּם אֶחָד לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם.