סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות כ״ח

וְקָרָא הַמֶּלֶךְ לְחָכָם אֶחָד וּלְאוֹתוֹ הַתָּם הַנַּ"ל וּשְׁלָחָם לְהַשְּׁנֵי בָּנִים הַנַּ"ל וְנָתַן בְּיָדָם אִגְּרוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד גַּם נָתַן בְּיָדָם אִגֶּרֶת לְמושל המחוז שֶׁל האיזור המחוזי שֶׁאֵלּוּ הַשְׁתֵּי בָּנִים הֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וְצִוָּה בְּהָאִגֶּרֶת שֶׁמושל המחוז יִשְׁלַח לָהֶם אִגְּרוֹת מִשְּׁמוֹ לְהֶחָכָם וְהַתָּם כְּדֵי שֶׁלּא יִתְפַּחֲדוּ וְיִכְתּב לָהֶם שֶׁאֵין הַדָּבָר נָחוּץ וְאֵין הַמֶּלֶךְ גּוֹזֵר דַּוְקָא שֶׁיָּבוֹאוּ רַק הַדָּבָר תָּלוּי בִּרְצוֹנָם. אִם הֵם רוֹצִים יָבוֹאוּ רַק שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ לִרְאוֹתָם.