תפילה אחרי התבודדות

ריבונו של עולם, סיימתי עכשיו לדבר איתך. לפעמים אני יוצא מזמן כזה קל יותר, ולפעמים עם לב מלא עוד יותר. אני מודה לך על עצם האפשרות לשבת ולשפוך את מה שבלב, בלי שאיש יפריע ובלי שאצטרך להסביר.

תן לי לא לשפוט את מה שהיה עכשיו. לא לחשוב שהיה טוב רק אם בכיתי או הרגשתי משהו גדול, ושהיה כישלון אם הייתי יבש. תן לי לדעת שדיברתי, וזה כבר דבר.

ואם הבנתי משהו בזמן שדיברתי, החלטה, דבר שעליי לתקן, אדם שעליי לפנות אליו, תן לי לא לשכוח אותו ברגע שאקום. עזור לי לקחת אותו איתי ולעשות ממנו צעד מעשי אחד היום.

ואם נשאר בי כאב שלא נפתר, אינני צריך לסגור אותו בכוח. תן לי להשאיר אותו פתוח לפניך עד הפעם הבאה, ולדעת שהוא שמור אצלך ולא אבד.

ותן לי לחזור לחיים מתוך השקט הזה: לדבר עם בני ביתי בסבלנות שמצאתי כאן, לעבוד בלב רגוע יותר.

ותן לי לחזור לכאן שוב מחר, גם אם לא יתחשק לי, כי אני יודע שהקשר הזה נבנה מיום ליום.

ותן לי לצאת מכאן בשמחה, ולדעת שכל שיחה איתך, גם הקצרה והפשוטה ביותר, אינה הולכת לאיבוד לעולם, ונשמרת לפניך.