תפילה בשעת בדידות

ריבונו של עולם, אני בודד. יש ערבים שהבית שקט מדי, שהטלפון לא מצלצל, שאין לי עם מי לחלוק את מה שעבר עליי היום. ויש גם בדידות מסוג אחר, זו שמרגישים דווקא בתוך אנשים, כשכולם מדברים ואני מרגיש שאיש אינו באמת רואה אותי.

אינני רוצה לרחם על עצמי, אבל גם אינני רוצה להעמיד פנים. אתה יודע כמה אני זקוק לקשר אמיתי: לאדם שישאל לשלומי ויחכה לתשובה, שאוכל לשתוק לידו בלי לחשוש.

שלח לי חבר אמת. ועזור לי לעשות את הצעד הראשון בעצמי: לפנות, להזמין, להתקשר, גם אם אני חושש שידחו אותי. תן לי לראות גם את הבודדים האחרים שסביבי, אלה שאולי מחכים בדיוק שמישהו כמוני יפנה אליהם.

ותן לי להיות טוב לעצמי גם כשאני לבד: לא להזניח את עצמי, לאכול כמו שצריך, לצאת מהבית, לעשות דבר שמשמח אותי, גם כשאין מי שיראה.

ובינתיים, ברגעים שבהם אין איש, תן לי להרגיש שאתה כאן. שאני יכול לדבר אליך בקול, כמו שמדברים עם מי שיושב ממול, ולספר לך הכול. אם אתה שומע, אינני לבד לגמרי.

ותן לי לזכור שגם הבדידות יכולה להפוך לקרבה. ברגעים השקטים האלה אפשר לשפוך לפניך את הלב בלי שאיש יפריע, ואולי דווקא מכאן תתחיל דרך חדשה, אליך ואל אנשים.