תפילה לסוכות

ריבונו של עולם, אני יוצא מן הבית אל הסוכה. קירות דקים, סכך שרואים דרכו את השמים, רוח שנכנסת. דווקא כאן, במקום שאינו מוגן כמו הבית, אני רוצה להרגיש מוגן בצלך.

תן לי ללמוד מן הסוכה שהביטחון שלי אינו בבטון, לא בחשבון הבנק ולא בתוכניות שבניתי. כל אלה חשובים, אבל לא הם מה שמחזיק אותי באמת.

ואם השנה שעברה הזיזה דברים שחשבתי שהם יציבים, עבודה, בריאות, תוכניות, תן לי לשבת בסוכה ולדעת שגם בתוך מה שאינו יציב אפשר לשמוח.

תן לי לשמוח בחג הזה. אחרי הימים הנוראים, אחרי הרצינות והבקשות, תן לי שמחה פשוטה: לשבת עם המשפחה, לאכול, לשיר, לדבר בלי למהר.

תן לי לשמוח גם בפשטות של הסוכה: בלי לחשוש מכך שאינה מושלמת, שהקישוטים פשוטים, שהרוח מזיזה את הסדינים.

ותן לסוכה שלנו להיות פתוחה. שיבואו אליה אורחים, גם כאלה שאין להם עם מי לשבת. תן לי לראות בכל אורח כבוד ולא טרחה.

ובסוף החג, כשאחזור לבית הבנוי, תן לי לקחת איתי את הפשטות הזו, ואת הידיעה שאני גר תחת השמים שלך.

ותן לשמחת החג להישאר איתי גם כשיגיע החורף, כזיכרון של ימים שבהם ישבתי תחת הסכך ולא חסר לי דבר.