שיחות הר״ן · אות רל״ד

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ – אָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם עוֹבְרִים יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל עֲדַיִן בְּשִׂיחָתוֹ וְדִבּוּרָיו כְּלוּם, אַף עַל פִּי כֵן אַל יִפֹּל מִזֶּה כְּלָל! כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי עוֹשִׂים הַדִּבּוּרִים רֹשֶׁם. וְהֵבִיא מָשָׁל כְּמוֹ מַיִם הַיּוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁאֵין לְהַמַּיִם כֹּחַ כְּנֶגֶד הָאֶבֶן הַקָּשֶׁה וְאֵין נִכָּר רֹשֶׁם הַמַּיִם בָּאֶבֶן, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים עַל הָאֶבֶן כַּמָּה וְכַמָּה זְמַנִּים רְצוּפִים הֵם עוֹשִׂים נֶקֶב בְּהָאֶבֶן, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ; כְּמוֹ כֵן אֲפִלּוּ אִם לִבּוֹ לֵב־הָאֶבֶן וְאֵין נִכָּר בּוֹ רֹשֶׁם דִּבּוּרָיו וּתְפִלָּתו, אַף עַל פִּי כֵן בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יִנְקֹב לִבּוֹ הָאֶבֶן עַל יְדֵי שִׂיחָתוֹ, כְּמוֹ (אִיּוֹב יד) “אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם” כַּנַּ”ל. (וּכְבָר מְבֹאָר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהוּא שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים שֶׁמִּכְּבָר, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְהָעִקָּר – שֶׁתְּקַיֵּם הַדְּבָרִים כְּכָל הַכָּתוּב שָׁם וְכָאן, לְמַעַן יִיטַב לְךָ לָעַד).