Likutei Moharan II, 32:3

Original Hebrew text

וְדַע, שֶׁבְּחִינַת רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה, שֶׁהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא; בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא שָׁם נִאוּף, הוּא נַעֲשֶׂה רוּחַ־קִנְאָה וּמְקַנֵּא עַל זֶה לְגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ. וּפְעָמִים מְקַנֵּא וְהִיא נִטְמָאָה, אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְכוּ' וְהִיא לֹא נִטְמָאָה (במדבר ה׳:י״ד), כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְטָהֳרָתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִטְמְאָה, הוּא מְקַנֵּא עַל הַסְּתִירָה לְבַד, כִּי נֶחֱשָׁב פְּגָם כְּנֶגֶד עֹצֶם טָהֳרָתוֹ שֶׁל הָרוּחַ־קִנְאָה, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה לִפְעָמִים גֵּט. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַגֵּט סֵפֶר כְּרִיתוּת (דברים כ״ד:א׳), כִּי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַסֵּפֶר, שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא הָרוּחַ־קִנְאָה כַּנַּ"ל. אוֹ שֶׁמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם מְאָרְרִים, וַאֲזַי נִבְדֶּקֶת אִם נִטְמְאָה וְכוּ', וְאִם לָאו, אֲזַי אַדְּרַבָּא: וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע וְכוּ':