Likutei Moharan II, 32:4

Original Hebrew text

וְדַע, שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּכַשְׁרוּת גָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. שֶׁהַזּוּג, דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה, כְּשֵׁרִים כָּל־כָּךְ, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה מְאֹד וְאֵין בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל, וְגַם הוּא כָּשֵׁר מְאֹד, וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה כָּל־כָּךְ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם (כשרז"ל סוטה יז), כִּי יֵשׁ בּוֹ יוּ"ד וּבָהּ הֵ"א, שֶׁזֶּהוּ יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזֶה הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּדָא תַּתָּאָה הוּא יָקָר מְאֹד מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם נַעֲשֶׂה יִחוּדָא תַּתָּאָה בִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי יִחוּדָא עִלָּאָה. וְהִנֵּה הָרוּחַ־קִנְאָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא מְקַנֵּא עַל נִאוּף, מַה הוּא עוֹשֶׂה כָּאן, מֵאַחַר שֶׁהֵם קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מְאֹד, אַךְ דַּע, שֶׁכָּאן בָּא הָרוּחַ־קִנְאָה בִּשְׁבִיל אַהֲבָה. כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר (ויחי דף רמה.): כָּל רְחִימוּתָא דְּלָא קְשִׁיר עִמָּהּ קִנְאָה, לַאו רְחִימוּתָא רְחִימָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה מוֹרָה עַל אַהֲבָה. כִּי מֵחֲמַת גֹּדֶל הָאַהֲבָה הוּא מְקַנֵּא בָּהּ: אַל תִּסָּתְרִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל הָאַהֲבָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶה פּוֹעֵל כָּאן הָרוּחַ־קִנְאָה הַנַּ"ל בִּשְׁבִיל אַהֲבָה כַּנַּ"ל. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה הַיִּחוּדָא תַתָּאָה הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם, יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּינֵיהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָרוּחַ־קִנְאָה. כִּי הַקִּנְאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל אַהֲבָה, יְכוֹלָה לְהַטִּיל מַחֲלֹקֶת, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַנֵּא לָהּ וְכוּ':