Shabbat in the Teachings of Rabbi Nachman

צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד, כַּמּוּבָא, וּבִפְרָט בְּ"רֵאשִׁית־חָכְמָה" בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמֹד בְּרֵאשִׁית־חָכְמָה בַּשַּׁעַר הַנַּ"ל, וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת־קֹדֶשׁ. כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת. כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי. וְעַל־יְדֵי־זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת, כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת, בִּבְחִינַת (איוב ד׳:ו׳): הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ. וְעִקָּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל, כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב (ירמיהו מ״ח:י״א): שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ' וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ, עַל־כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְכוּ'; וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:), כִּי עַל־יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת הַדַּעַת מְבֻלְבָּל. אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת, וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ"ל. וְעִקָּר הַחֵרוּת – עַל־יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֵרוּת, בִּבְחִינַת (שם נה): כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת. וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי, בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת (ת"ז תי' ט), כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל, כִּי עִקָּר הַכְּסִילוּת – מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ"ל. וּבָזֶה מַעֲלִין הַיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה, כִּי עַל־יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן. וְעִקָּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ חֵרוּת, וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:

ב וּמַה שֶּׁחָסֵר מֵהַבְּרָכוֹת, הֲלֹא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁבְעָה בְּרָכוֹת, וּשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. וּלְפִי הַגְּמָרָא, מֵהַנּוֹתֵן וְהַמְפַיֵּס אֵין כָּאן רַק שְׁבַע־עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת: דַּע שֶׁעִקַּר שְׁלֵמוּת הַגַּלְגַּלִּים, שְׁלֵמוּת הַצְּדָקָה, אֵינוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. וְזֶה (תענית ח:): שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לָעֲנִיִּים, הַיְנוּ הַצְּדָקָה אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר אֶלָּא עַל יְדֵי שַׁבָּת; עַל יְדֵי שַׁבָּת מְאִירָה כַּשֶּׁמֶשׁ, בִּבְחִינוֹת (מלאכי ג): שֶׁמֶשׁ צְדָקָה. וְזֶה שֶׁמַּסְמִיךְ הַתַּנָּא "יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע" וּסְמִיךְ לֵהּ "פָּשַׁט הֶעָנִי", כִּי עִקַּר הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הַצְּדָקָה וּשְׁלֵמוּתָהּ, אֵינָהּ אֶלָּא בְּשַׁבָּת. כִּי עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת הַצְּדָקָה הִיא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינוֹת (בראשית ט״ו:ו׳): וְהֶאֱמִין בַּה' וְכוּ'. וְשַׁבָּת הִיא אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְיִחוּדוֹ. וֶאֱמוּנָה הִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, בִּבְחִינוֹת (משלי כ״ח:כ׳): אִישׁ אֱמוּנוֹת, רַב בְּרָכוֹת, בִּבְחִינוֹת (בראשית ב׳:ג׳): וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְאֵין שְׁלֵמוּת לְהַבְּרָכוֹת, אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, בִּשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהֶם שֵׁשׁ בְּרָכוֹת וְאַחַד־עָשָׂר, לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כד): בָּא דָּוִד וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַד־עָשָׂר, בָּא יְשַׁעְיָה וְהֶעֱמִידָן עַל שֵׁשׁ, בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אֱמוּנָה. לְהוֹרוֹת שֶׁאֵין שְׁלֵמוּת לְהַדַּעַת שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, וְאֵין שְׁלֵמוּת לַגַּלְגַּלִּים, אֶלָּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה: גַּם שֶׁמַּה שֶּׁמָּצִינוּ גַּבֵּי גַּלְגַּלִּים שֶׁעִקַּר הֲלִיכָתָם מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְגַלְגַּל הַיּוֹמִי מַכְרִיחַ אוֹתָם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, זֶה הַדָּבָר מָצִינוּ גַּבֵּי צְדָקָה. מִזְרָח, זֶה בְּחִינוֹת הַנּוֹתֵן צְדָקָה. בִּבְחִינוֹת (ישעיהו מ״ג:ה׳): מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, בִּבְחִינוֹת (הושע י׳:י״ב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה. וּמַעֲרָב, זֶה הַמְקַבֵּץ הַצְּדָקָה, הַיְנוּ הֶעָנִי, בִּבְחִינוֹת: וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ. וְזֶה: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִם הֶעָנִי, הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת (מדרש רות פ"ד). כִּי עִקַּר הַתְּנוּעָה מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, הַיְנוּ עִקַּר הָעֲשִׂיָּה הֶעָנִי עוֹשֶׂה עִם בַּעַל הַבַּיִת:

הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, אוֹמֵר: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם (שבת יב): כִּי כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ לְרַחֲמִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ רַחֲמָנוּת, שֶׁהוּא יְרַחֵם עַל אַחֵר, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְרַחֲמִין עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמִין עָלָיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י״ג:י״ח): וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמְךָ. וּמִדַּת הָרַחֲמָנוּת תָּלוּי בְּדַעַת, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה יֵשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת. כִּי כַּעַס, שֶׁהִיא הֶפֶךְ הָרַחֲמָנוּת, הוּא מֵחֲמַת כְּסִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:ט׳): כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לג): כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו; כִּי אִם אֵין בּוֹ דֵּעָה אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת, כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ. עַל כֵּן אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, כִּי כָּל הַמְרַחֵם מְרַחֲמִין עָלָיו כַּנַּ"ל, אֲבָל אִם אֵין בּוֹ רַחֲמָנוּת אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו. נִמְצָא זֶה הַחוֹלֶה שֶׁצָּרִיךְ לְרַחֲמִים, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, וְזֶה תָּלוּי בְּדַעַת כַּנַּ"ל. וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, כִּי כָּל יְמוֹת הַחֹל כְּתִיב (במדבר י״א:ח׳): שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ – בִּשְׁטוּתָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בשלח דף סג), אֲבָל בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ הַדַּעַת לְכָל אֶחָד. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַמְבַקְּרִים לְהַחוֹלֶה: יְכוֹלָה הִיא שֶׁתְּרַחֵם, הַיְנוּ שֶׁהַשַּׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת, יְכוֹלָה שֶׁתְּרַחֵם – לְשׁוֹן נוֹכֵחַ, הַיְנוּ שֶׁתְּרַחֵם אַתָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים עַל אֲחֵרִים, עַל יְדֵי הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִבְּחִינוֹת שַׁבָּת, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רַחֲמִים בְּוַדַּאי יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי כָּל הַמְרַחֵם וְכוּ' כַּנַּ"ל.

וְדַע שֶׁעִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:כ״ה): אִכְלוּהוּ הַיּוֹם, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, וְכַמְבֹאָר (לעיל בסי' נ"ז). וְעַל כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת, וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת, כִּי מֵחִלּוּל שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר, כִּי בְּקַל אֶפְשָׁר לְהִכָּשֵׁל בְּחִלּוּל שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת, כִּי חִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת חָלָל, בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת, בְּחִינוֹת: כִּי יִמָּצֵא חָלָל בַּאֲדָמָה (דברים כ״א:א׳). וּמִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כב), וְשַׁבָּת הִיא בְּחִינַת אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה יא), שֶׁאָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לַכֹּל נָתַתָּ בֶּן זוּג וְלִי לֹא נָתַתָּ, וֶהֱשִׁיבָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא בֶּן זוּג שֶׁלָּהּ. נִמְצָא שֶׁחִלּוּל שַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹת קְצָרוֹת, בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת כַּנַּ"ל. וְהִנֵּה מָצִינוּ לְהֵפֶךְ, כִּי הֲלֹא אַדְּרַבָּא, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָסְרוּ לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה גַּסָּה (שבת קיג:), וְצָרִיךְ דַּוְקָא לִפְסֹעַ בְּשַׁבָּת פְּסִיעָה קְטַנָּה. אַךְ דַּע, כִּי בְּחֹל, כְּשֶׁעוֹשִׂין מִצְוָה, וְכָל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא יוֹנֶקֶת מֵהֶם, וְהֵן הָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה, שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בִּבְחִינוֹת: רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת (משלי ה׳:ה׳); וּבְשַׁבָּת עוֹלִין הָרַגְלִין מִן הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינוֹת: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ (ישעיהו נ״ח:י״ג), שֶׁבְּשַׁבָּת מְשִׁיבִין הָרַגְלִין שֶׁל מִצְוָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וַאֲזַי מַתְחֶלֶת לֵילֵךְ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהִנֵּה בְּוַדַּאי בִּתְחִלַּת הַהֲלִיכָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, רַק הוּא עֲדַיִן שְׁבִיל דַּקִּיק, פַּעֲמֵי הָרַגְלִין, אַךְ הוּא כִּמְשַׁל הַתִּינוֹק כְּשֶׁמַּתְחִיל לֵילֵךְ, שֶׁבַּתְּחִלָּה אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲלֹךְ יָפֶה, אַךְ הָאָב מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו עִם בְּנוֹ, הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין, כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר קָטָן, אוֹ מְדַבֵּר אֵיזֶה דִּבּוּר, אַף שֶׁאֵינוֹ חָכְמָה כְּלָל, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת אַהֲבַת הָאָב וְשַׁעֲשׁוּעָיו מִזֶּה, הוּא מְחַבֵּב הַדָּבָר וּמַגְדִּילוֹ וּמַרְחִיבוֹ וְעוֹשֶׂה מִזֶּה דָּבָר גָּדוֹל. כְּמוֹ כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהַמִּצְוָה מַתְחֶלֶת לֵילֵךְ, אוֹ כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אֵיזֶה דֶּרֶךְ חָדָשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁבַּתְּחִלָּה הוּא שְׁבִיל דַּקִּיק, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ מִזֶּה, הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהלים פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק, הַיְנוּ הַמִּצְוו‍ֹת, כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם קיט): כָּל מִצְוֹתֶיךָ צֶדֶק. כְּשֶׁמַּתְחֶלֶת הַמִּצְוָה לֵילֵךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אֲזַי: וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה מִפַּעֲמֵי הָרַגְלִין, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק, וּמֵחֲמַת שַׁעֲשׁוּעָיו, הוּא מֵשִׂים לְדֶרֶךְ רָחָב וְכָבוּשׁ אֶת פְּעָמָיו, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק כַּנַּ"ל, וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבְּלִין כֹּחַ הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (שבת קנב): דּוּק בְּכַכֵּי וְתִשְׁכַּח בָּרַגְלִין, שֶׁעַל יְדֵי הָאֲכִילָה מְקַבְּלִין הָרַגְלִין כֹּחַ וַאֲזַי נַעֲשֶׂה מִפַּעֲמֵי הָרַגְלִין, שֶׁהֵם רַק שְׁבִיל דַּקִּיק, פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, נַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל: וְזֶה בְּחִינוֹת: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה, סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. הַיְנוּ שֶׁבְּשַׁבָּת פּוֹסְעִים פְּסִיעָה קְטַנָּה. וְהוּא תָּמוּהַּ, לִכְאוֹרָה, כִּי הֲלֹא אַדְּרַבָּה, מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, פְּסִיעוֹתָיו מִתְקַצְּרוֹת, וְשַׁבָּת הוּא בְּחִינוֹת אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל, וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ פְּסִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת, אַךְ סוֹעֲדִים בּוֹ לְבָרֵךְ וְכוּ' – הַיְנוּ שֶׁאוֹכְלִים סְעֻדַּת שַׁבָּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה בֶּאֱמֶת נִתְתַּקְּנִין הַפְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת וְנִתְרַחֲבִין וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, בִּבְחִינַת וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נִתְתַּקֵּן חִלּוּל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פְּסִיעוֹת קְצָרוֹת כַּנַּ"ל, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה מִפְּסִיעוֹת קְצָרוֹת רְחָבוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל:

וְזֶה פֵּרוּשׁ (ישעיהו נ״ח:י״ג): אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי. כִּי שַׁבָּת – בְּחִינַת בּוּשָׁה. רַגְלֶךָ – בַּתְּחִלָּה צָרִיךְ לְתַקֵּן הַדִּבּוּר, הַנִּקְרָא רֶגֶל. וְאֵיךְ תְּתַקֵּן הַדִּבּוּר, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי. כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ גָּרַם שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע קְלָלוֹת, שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת, וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, לְקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל, כִּדְאִיתָא בִּמְכִילְתָּא: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת – זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת; וּלְפִי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמְּקַדֵּשׁ יְמֵי הַחֹל, כֵּן נִדְחֶה זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, קֵץ כָּל בָּשָׂר, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה הַדִּבּוּר. וְזֶה פֵּרוּשׁ: עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ – כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲפָצֶךָ, הַיְנוּ בִּימֵי הַחֹל. בְּיוֹם קָדְשִׁי – יִדְמֶה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו יוֹם קָדְשִׁי. הַיְנוּ שֶׁתַּמְשִׁיךְ מִקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת עַל יְמֵי הַחֹל, וְתַקְדִּישֵׁם מִשְּׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מְלָאכוֹת.

וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת, כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאֹד כַּמְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים, וּבִפְרָט בְּרֵאשִׁית חָכְמָה בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ. וְרָאוּי לִלְמֹד שָׁם וְלָשִׂים לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעֹצֶם מַעֲלַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה, כִּי עִקַּר מִצְוַת כְּבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ הִיא הַשִּׂמְחָה, לִהְיוֹת שָׂמֵחַ מְאֹד בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת חַ"ו שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל בְּשַׁבָּת, וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג, הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיּוּכַל, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הוּא כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ כֻּלּוֹ רוּחָנִיּוּת כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת, וְעוֹלֶה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל. אַשְׁרֵי הַמִּשְׁתַּדֵּל לִשְׂמֹחַ בְּשַׁבָּת, כִּי עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הוּא הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל: (שם)

עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִין לֶאֱמוּנָה. וְכָל הַצְּדָקָה שֶׁעוֹשִׂין, אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת אוֹר כִּי אִם עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הַנִּמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהִיא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, וְהִיא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם הֵם חֲסֵרִים וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת כִּי אִם בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. וְכֵן הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה, כָּל שְׁלֵמוּתָם הוּא רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת וֶאֱמוּנָה: (לק"א סי' ל"א אות ב')

בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת. וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם: (לק"א סי' קי"ט)

טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמוך עליו. ודרכִי - כשבא היום, אני מוסר כל התנועות שלי, ושל בני והתלויים בי על השם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך, וזה טוב מאד. גם אזי אין צריך לדאוג ולחשוב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו, מאחר שסומך עליו יתברך. ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר הוא מרוצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך. וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד:

ה וְעֹנֶג שַׁבָּת הַזֶּה, זֶה בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל נֶהֱנֶה מִמֶּנָּה גַּם כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת אֵין חֵלֶק לַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּלָל וּכְלָל. וְזֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ עַל אֲכִילַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ז:כ״ה): אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה קְדֻשָּׁה וֶאֱלֹקוּת גָּמוּר, בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל. וְיָכוֹל לִפְעֹל בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, מַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּתַעֲנִית, הַיְנוּ לְהַפִּיל אוֹיְבָיו לְפָנָיו בִּזְכוּת עֹנֶג שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁפּוֹעֵל בְּצוֹם. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא שַׁבָּת, כִּי בִּסְגֻלָּתוֹ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם (תהילים ח׳:ג׳):

ד. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ גַּם עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה.

ה. עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת הוּא כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו וְהוּא מְמַלֵּא שְׁאֵלוֹתָיו, גַּם הוּא גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיְּמָהּ, גַּם הַקֶּרֶן שֶׁל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ קַיָּמִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִפֵּרוֹתֵיהֶם.

וְעֵינָיו הָיוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ מַמָּשׁ; בִּפְרָט בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, הָיוּ עֵינָיו מְאִירוֹת מְאֹד מְאֹד, וּפָנָיו הָיוּ מְאִירוֹת וּמַאֲדִּימוֹת מְאֹד בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ. וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה עֹצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְרִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת דְּבֵקוּתוֹ בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, וְסֵדֶר הַקִּדּוּשׁ שֶׁלּוֹ בְּלֵיל שַׁבָּת עִם סֵדֶר הַשֻּׁלְחָן, וְהַנִּגּוּן שֶׁהָיָה מְזַמֵּר “אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא”, “אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין”, וְאֵיךְ שֶׁהָיָה מְזַמֵּר שְׁאָר הַזְּמִירוֹת: “כָּל מְקַדֵּשׁ”, “מְנוּחָה וְשִׂמְחָה”, וְ”אֵשֶׁת חַיִל” וּ”מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא”, וּמִי שֶׁלֹּא רָאָה זֹאת - לֹא רָאָה טוֹב מֵעוֹלָם. וְכָל מִי שֶׁעָמַד אָז בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד, הָיָה מֵעִיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כָּזֹאת עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְאִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכוּ’ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה וְעֹצֶם הַיֹּפִי וְהַקְּדֻשָּׁה הַנּוֹרָאָה וְהַיִּרְאָה הָעֲצוּמָה וַעֲרִיבַת נְעִימַת דְּבֵקוּת הַנִּפְלָא שֶׁהָיָה אָז, בַּעֲנָוָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּזֹאת בָּעוֹלָם. וְכָל זֶה לְפִי תְּפִיסַת דַּעְתֵּנוּ, מִלְּבַד סִתְרֵי נִסְתָּרוֹת שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה. קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ הָיָה נוֹטֵל הַכּוֹס בְּיָדוֹ, וְהָיָה עוֹמֵד זְמַן רַב עִם הַכּוֹס בְּיָדוֹ לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁתִיקָה, וְלֹא הָיוּ שׁוֹמְעִין מִמֶּנּוּ כִּי אִם קְצָת קוֹל הִשְׁתּוֹקְקוּת, וְעָלָה אָז לְמָקוֹם שֶׁעָלָה; אַחַר כָּךְ - אַחַר שֶׁשָּׁהָה הַרְבֵּה מְאֹד - פָּתַח פִּיו בִּנְעִימוּת נִפְלָא: “יוֹם הַשִּׁשִּׁי” כוּ’. (וְאָמַר שֶׁבְּתֵבָה רִאשׁוֹנָה וְכוּ’, עַיֵּן לְקַמָן).