ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ׳ · אות י׳ · חלק 2 מתוך 3 (חלוקת האתר)וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר בִּי וְכוּ'; כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה אֵין לְהִתְגָּרוֹת בִּרְשָׁעִים, כִּי צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ (ב"מ דף עא.).
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה – בְּחִינַת מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם (תהלים פד), לְהָבִיא מֹרֶךְ בִּלְבָבָם.
וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה – מֵימֶיךָ זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בִּבְחִינַת (עמוס ה׳:כ״ד): וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט; הַיְנוּ כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לָכֹף אֶת הָרְשָׁעִים בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם.
וְנָתַתִּי מִכְרָם – תַּרְגּוּמוֹ: אֶת דְּמֵיהוֹן, הַיְנוּ הַשֹּׁחַד שֶׁמְּקַבְּלִין, וְצָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם מָמוֹן, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשְׁפָּט מִן הָעִקּוּל בִּרְצוֹנָם.
רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה – אֲנִי רוֹצֶה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכֹחֲךָ, כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אֶת הָרְשָׁעִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּרַגְלַי, הַיְנוּ הֲמוֹן־עָם, הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם רַגְלַיִן, כְּמוֹ (שמות י״א:ח׳): וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ.
וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר – וְכָל זֶה הוּא מֵחֲמַת מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
כִּי צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם הַתּוֹרָה וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם הַנְּפָשׁוֹת הַשּׁוֹמְעִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה יְתֵרָה לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת (משלי י״ד:כ״ח): בְּרָב־עָם הַדְרַת מֶלֶךְ; וּלְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כֵּן רִבּוּי הֶאָרַת הַתּוֹרָה, וּלְפִי רֹב הֶאָרַת הַתּוֹרָה, כֵּן נִתְרַבּוּ כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, וּלְפִי כֹּחוֹת הַמַּלְאָכִים, כֵּן יָכוֹל לַעֲנֹשׁ אֶת הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבָּה:
וְזֶה פֵּרוּשׁ פִּרְקָא תְּלִיתָאָה:
תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמְסַרוּ לְדִקְנָא, הַיְנוּ לַזָּקֵן הַיּוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה לִדְרשׁ, נִמְסַר לוֹ תִּשְׁעָה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל: א. קַח אֶת הַמַּטֶּה כַּנַּ"ל. ב. וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה כַּנַּ"ל – לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ"ל. ג. וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע – בְּתַחֲנוּנִים כַּנַּ"ל. ד. לְעֵינֵיהֶם – שֶׁיְּקַשֵּׁר עִמָּהֶם כַּנַּ"ל. ה. לְהַמְשִׁיךְ דִּבּוּרֵי־אֵשׁ כַּנַּ"ל. ו. לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה כַּנַּ"ל. ז. בְּרִיאַת הַמַּלְאָכִים כַּנַּ"ל. ח. לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם לְהַכְנִיעַ אֶת הַשּׂוֹנְאִים כַּנַּ"ל. ט. לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.
וְאֵלּוּ תִּקּוּנִין דְּאִתְמְסַר לַזָּקֵן הַדּוֹרֵשׁ:
כָּל מָה דְּאִתְטַמַּר וְלָא אִתְגַּלְיָא – רֶמֶז עַל נִשְׁמַת בְּחִינַת מִרְיָם שֶׁנִּסְתַּלֵּק כַּנַּ"ל. אִשְׁתְּכַח – פֵּרוּשׁ, אִשְׁתְּכַח עַכְשָׁו עַל־יְדֵי זָקֵן הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁהָיָה מִשְׁתַּכֵּחַ עַל־יְדֵי נְשָׁמָה שֶׁנִּסְתַּלֵּק. וְעַכְשָׁו מְסַדֵּר וְהוֹלֵךְ תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין:
תִּקּוּנָא קַדְמָאָה: נִימִין עַל נִימִין, מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא. נִימִין – בְּחִינַת שְׂעָרוֹת, בְּחִינַת שַׁעֲרֵי צִיּוֹן (תהלים פז), בְּחִינַת מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח מִצִּיּוֹן כַּנַּ"ל.
מִקַּמֵי פִּתְחֵי דְּאֻדְנִין – הַיְנוּ קֹדֶם שֶׁשָּׁמְעוּ אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל, עַד רֵישָׁא דְּפֻמָּא – פָּתְחוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ נַעֲשֶׂה; וְזֶהוּ (כתובות קיב): דְּקַדְמִי פֻּמַּיְכוּ לְאֻדְנַיְכוּ.
תִּקּוּנָא תִּנְיָנָא: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא – הַיְנוּ לְהַכְנִיעַ רָעָתָם כַּנַּ"ל, וּבָזֶה מוֹצִיא אוֹתָם מִתַּחַת רְשׁוּת דְּסִטְרָא־אָחֳרָא וּמַכְנִיס אוֹתָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה; וְזֶהוּ: מֵרֵישָׁא הַאי לְרֵישָׁא אָחֳרָא.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ׳ · אות י׳ · חלק 3 מתוך 3 (חלוקת האתר)תִּקּוּנָא תְּלִיתָאָה: אִשְׁתְּכַח מִתְּחוֹת תְּרֵין נֻקְבִּין אָרְחָא מַלְיָא דְּלָא אִתְחַזְיָא – הַיְנוּ בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (ישעיהו מ״ח:ט׳): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ.
אָרְחָא מַלְיָא – כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו (תהילים ל״ד:י׳), וְזֶה מַלְיָא. וְיִרְאָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (משלי ל״א:ל׳) יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל, בְּחִינַת חֹטֶם, בְּחִינַת (ישעיהו י״א:ג׳) וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה'.
דְּלָא אִתְחַזְיָא – כִּי צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא יִתְלֶה בִּזְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (משלי כ״ה:ו׳): אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ.
תִּקּוּנָא רְבִיעָאָה: עִלְעִין אִתְחַפְיָן מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא – הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְקַשְּׁרוּת עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם, וְהֵם מְחַפִּין אוֹתוֹ מִכָּל צַד.
תִּקּוּנָא חֲמִישָׁאָה: אִתְחַזְיָן תְּרֵין תַּפּוּחִין סוּמְקִין כְּוַרְדָּא. תַּפּוּחִין – זֶה בְּחִינַת מִפְתְּחֵי הַלֵּב שֶׁנִּפְתָּחִים, שֶׁנִּכְמָר רַחֲמֵי לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִשְׁפָּע דִּבּוּרִים חַמִּים, דִּבּוּרֵי אֵשׁ, בְּחִינַת סוּמְקָא כְּוַרְדָּא כַּנַּ"ל.
תִּקּוּנָא שְׁתִיתָאָה: בְּחַד חוּטָא תָּלְיָין אֻכָּמִין תְּקִּיפִין עַד חַדְווֹי – זֶה בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:י״א): תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, שֶׁהֵם תִּלֵּי תִּלִּים שֶׁל הֲלָכוֹת (עירובין כא:), הַנִּמְשָׁכִים עַד חֶדְווֹי, עַד מֵעוֹי, בִּבְחִינַת (תהילים מ׳:ט׳): וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי.
וְתָלְיָן בְּחַד חוּטָא – בִּבְחִינַת (שם נ): וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא מְדַקְדֵּק עִם צַדִּיקִים כְּחוּט (יבמות קכא); וּכְשֶׁפּוֹגְמִים כְּחוּט־ הַשַּׂעֲרָה, אֲזַי אֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ אֵלּוּ הֲלָכוֹת הַנַּ"ל.
תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה: שִׂפְוָן סוּמְקָא כְּוַרְדָּא אִתְפַּנוּן – הַיְנוּ בְּרִיאַת מַלְאָכִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שם לג): וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. סֻמְקָא כְּוַרְדָּא – בִּבְחִינַת (שם קד): מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט.
תִּקּוּנָא תְּמִינָאִי: זְעִירִין נָחֲתִין בִּגְרוֹנָא וּמְחַפְּיָן קְדָלָא – הַיְנוּ לְקַבֵּל כֹּחַ מֵאֱדוֹם, לְהַכְנִיעַ אוֹיְבִים הַפּוֹנִים עֹרֶף.
זְעֵירִין – זֶה בְּחִינַת כֹּחַ אֱדוֹם, בְּחִינַת (עובדיה א׳:ב׳): קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם. נָחֲתִין בְּגָרוֹנָא – בְּחִינַת חֶרֶב הַנַּ"ל, בְּחִינַת (תהילים קמ״ט:ו׳): רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת.
תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה: רַבְרְבִין וּזְעִירִין נָחֲתִין בְּשִׁקּוּלָא – הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁבָטִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת (שם קד).
בְּאִלֵּין אִשְׁתְּכַח גִּבָּר תַּקִּיף – הַיְנוּ כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי נִקְרָא גִּבָּר תַּקִּיף, כִּי קֹדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲזַי אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ (מלכים־א כ); אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ, אָז נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה:
הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶאֶמְרָה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה עַל פָּסוּק (תהלים פט) אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה, אַךְ לֹא זָכִינוּ לְקַבֵּל מִכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה בֵּאוּר זֶה הַפָּסוּק עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. גַּם קֹדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַזֹּאת, סִפֵּר אֵיזֶה זְמַן מִקֹּדֶם מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה שֶׁרָאָה בְּמָקוֹם שֶׁרָאָה, בְּהָקִיץ אוֹ בַּחֲלוֹם, וְאָמַר שֶׁהַתּוֹרָה ט' תִּקּוּנִין הַנַּ"ל הִיא פֵּרוּשׁ עַל הַמַּרְאֶה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד לְבָאֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּמָקוֹם אַחֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: