ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ט״ז · קטע ב׳

אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי מֵחֲמַת עֲכִירַת גַּשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ וּמֵעצֶם גָּלוּתֵינוּ בֵּין הָעַכּוּ"ם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אִי אֶפְשָׁר לָנוּ עַכְשָׁו בְּשׁוּם אפֶן לִהְיוֹת תָּמִיד דְּבוּקִים בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם הֶפְסֵק, כַּמֻּטָּל עָלֵינוּ וּבְהֶכְרֵחַ אָנוּ מֻכְרָחִים לִפְעָמִים לְבַטֵּל קְצָת מְעַט מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, מִלְּשׁוֹטֵט בְּחָכְמָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כִּי מֵעצֶם הַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים עַל הַמּחַ עַל יְדֵי הָעֲנָנִין דִּמְכַסְּיָן עַל עַיְנִין, הַמִּתְגַּבְּרִים עַתָּה בְּתֹקֶף גָּלוּתֵנוּ, מֵחֲמַת זֶה הַהֶכְרֵחַ אֲפִלּוּ לְהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיִּתְבַּטֵּל לִפְעָמִים מִדְּבֵקוּתוֹ וּמֵחָכְמָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי לָתֵת נַיְחָא לְהַמּוֹחִין שֶׁלֹּא יִתְגַּבְּרוּ הַבִּלְבּוּלִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְבַלְבֵּל וּלְבַטֵּל לְגַמְרֵי וְאָנכִי הֶעָנִי בְּדַעַת הָרָשׁ בְּחָכְמָה, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיַן הַלִּמּוּד וְהַבִּטּוּל, אֵיךְ לְפַלֵּס דַּרְכִּי, שֶׁיִּהְיֶה הַבִּטּוּל בְּעֵת הַהֶכְרֵחַ לְבַד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּטֵּל יוֹתֵר מִדַּי