ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ב · קטע ו׳

וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְצַיֵּר כְּלָל בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּשֶׁאָנוּ מְלֻבָּשִׁים בְּגַשְׁמִיּוּת גּוּפֵנוּ, לְצַיֵּר בְּשִׂכְלֵנוּ צַעַר הַבּוּשָׁה שֶׁל עַלְמָא דְּאָתֵי אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה וְאִם חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אָמְרוּ, 'כָּל צַדִּיק נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ' אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וְגַם אָמְרוּ פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה וְאִם כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יִתְבַּיֵּשׁ כָּךְ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אַנַּן מַה נַּעֲנֵי אַבָּתְרַיְהוּ, אֲנַחְנוּ מַה נּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר, בְּאֵיזֶה לָשׁוֹן נְדַבֵּר מִבָּשְׁתֵּנוּ וּכְלִמָּתֵנוּ, וְאַיֵּה הַמֵּלִיץ שֶׁיּוּכַל לֶאֱרג מְלִיצוֹת עַל עצֶם כְּלִמָּתֵנוּ וְחֶרְפָּתֵנוּ וְאַיֵּה הַמְקוֹנֵן שֶׁיּוּכַל לְקוֹנֵן עַל עצֶם צַעַר בָּשְׁתֵּנוּ וְאַיֵּה הַמַּעְתִּיר הַיּוֹדֵעַ לְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס, שֶׁיּוּכַל לְהַעְתִּיר וּלְרַצּוֹת וּלְפַיֵּס אוֹתְךָ שֶׁתֶּאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתֵנוּ, וּתְכַסֶּה עַל כְּלִמָּתֵנוּ.