ליקוטי תפילות · חלק ב׳ · תפילה כ״ט · קטע ג׳

וְהִנֵּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכַמָּה סִבּוֹת סִבַּבְתָּ עִמִּי, וּבְכַמָּה גִּלְגּוּלִים גִּלְגַּלְתָּ עִמִּי כְּדֵי לְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ וּלְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה בְּיָדִי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי, וְלֹא דַי שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה אַף גַּם פָּגַמְתִּי הַרְבֵּה מְאד בְּכָל עֵת וְעַתָּה אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, אֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם דֶּרֶךְ בֵּית מָנוֹס מִמֶּנִּי, וְלֹא שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה, כִּי אִם עוֹד רוּחִי מְקַשְׁקֵשׁ בְּקִרְבִּי, עוֹד קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק בִּי, וּמְעוֹרְרֵנִי וּמְזָרְזֵנִי בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוּלַי אֶזְכֶּה לָשׁוּב מִכְּסִילָתִי וּמִמַּעֲשַׂי הַפְּגוּמִים, אוּלַי אֶזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם וְאַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רִבּוּי הַסְּפֵקוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בָזֶה בְּלִי שִׁעוּר וְזֶה עִקָּר הַמְּנִיעָה שֶׁלִּי, בְּצֵרוּף שַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת מֵחֲמַת מָמוֹן וְרִחוּק הַדֶּרֶךְ וְשַׁאֲרֵי מְנִיעוֹת רַבּוֹת אֲבָל בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹדֶה לְפָנֶיךָ בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, שֶׁעִקַּר הַמְּנִיעָה הִיא מְנִיעַת הַמּחַ מֵחֲמַת כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, שֶׁמְּבַלְבְּלִין אֶת דַּעְתִּי וּמוֹנְעִים אוֹתִי מִלְּהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק לַעֲסוֹק בָּזֶה לְהָכִין לִי הַדֶּרֶךְ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאַף עַל פִּי כֵן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אַתָּה מְרַמֵּז לִי בְּכָל עֵת לְהִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לָנוּחַ וְלִשְׁקט מִלִּכְסֹף לָזֶה לֵילֵךְ וְלָבא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי יָדַעְתִּי כִּי רַחֲמֶיךָ לֹא כָלִים, כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי תְזַכֵּנִי לָבא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי שָׁם קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְחַכֵּם מֵעַתָּה וּלְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכַי, וּלְבַעֵר הָרָע מִקִּרְבִּי, וּלְבַטֵּל הָרוּחַ שְׁטוּת מִמֶּנִּי, וְלִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לָזֶה לְבַד כָּלְתָה נַפְשִׁי, כִּי זֶה כַּמָּה נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וּכְבָר גִּלִּיתָ לָנוּ גדֶל רַחֲמֶיךָ וְעצֶם חֲנִינוּתֶיךָ בְּכָל עֵת, וְרַב טוּבְךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר אַתָּה צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, כִּי לֹא תַחְפּץ בְּמוֹת הַמֵּת כִּי אִם בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, וְעַד יוֹם מוֹתוֹ תְּחַכֶּה לוֹ, "תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נָפֶשׁ.