שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ח׳
וספר שכל למודו בא לו ביגיעה גדולה, כי בתחילה היה לומד משניות ולא היה מבין למודו, והיה בוכה הרבה לפני השם יתברך שיאיר עיניו; והיה בוכה ובוכה כל כך עד שזכה שיוכל ללמוד משניות; וכן אחר־כך למד שאר ספרים ולא היה מבין גם כן, והיה בוכה ובוכה גם כן הרבה מאד עד שזכה להבינם; וכן בלמוד זהר וכתבי האר"י, זכרונו לברכה, היה בוכה גם כן הרבה, עד שזכה להבין. ואמר שבתחילה בכל ספר וספר שלמד לא היה מבין, והיה קשה לו הרבה ולא היה יכול לעמד על פשוטן של דברים, והיה לו ייסורים גדולים מזה, והיה למודו ביגיעה גדולה, ואף על פי כן למד הרבה מאד, כי היה מחזק עצמו מאד, והכל זכה על ידי תפלתו ובכייתו, כנ"ל.