סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ח׳

אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהִתְחִילוּ לְהִתְקָרֵב לְבֵיתוֹ אָמְרָה לוֹ שֶׁהַיּשֶׁר שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ וְיוֹדִיעַ לְאָבִיו וּקְרוֹבָיו וְכָל מְיֻדָּעָיו, שֶׁכֻּלָּם יֵצְאוּ לִקְרָאתָהּ בַּאֲשֶׁר שֶׁמּוֹלִיךְ אִשָּׁה חֲשׁוּבָה כָּזוֹ וְאַחַר כָּךְ יִתְוַדַּע לוֹ מִי הִיא [כִּי גַּם מִקּדֶם הִתְנָה הִיא עִמּוֹ שֶׁלּא יִשְׁאַל אוֹתָהּ מִי הִיא עַד אַחַר הַחֲתֻנָּה, אָז יֵדַע מִי הִיא] וְהִסְכִּים עִמָּהּ אָמְרָה לוֹ: גַּם הַיּשֶׁר בַּאֲשֶׁר שֶׁאַתָּה מוֹלִיךְ אִשָּׁה כָּזוֹ שֶׁתְּשַׁכֵּר אֶת כָּל הַמלחים הַמּוֹלִיכִין הַסְּפִינָה לְמַעַן יֵדְעוּ, שֶׁהַסּוֹחֵר שֶׁלָּהֶם יֵשׁ לוֹ נִשּׂוּאִין עִם אִשָּׁה כָּזוֹ וְהִסְכִּים עִמָּהּ וְלָקַח יַיִן טוֹב מְאד, שֶׁהָיָה לוֹ בַּסְּפִינָה, וְנָתַן לָהֶם, וְנִשְׁתַּכְּרוּ מְאד וְהוּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו וּקְרוֹבָיו כַּנַּ"ל וְהַמלחים נִשְׁתַּכְּרוּ וְיָצְאוּ מִן הַסְּפִינָה, וְנָפְלוּ וְשָׁכְבוּ בְּשִׁכְרוּתָם.