סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות ל״ג

וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַמְּדִינָה מְאד וְהָיָה לוֹ יוֹעֲצִים אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה יָעַץ לוֹ אֶחָד בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ תִּהְיֶה קָרוּא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא לְפָנָיו כִּי הֲלא כְּבָר שָׁלַח אַחֲרֶיךָ וְגַם הַדֶּרֶךְ שֶׁמושל המחוז מֻכְרָח לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְעַל כֵּן אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה כָּשֵׁר מְאד, וְלא יִמְצָא בְּךָ שׁוּם עַוְלָה בְּהַנְהָגָתְךָ הַמְּדִינָה אַף עַל פִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרָיו לִנְטוֹת בִּדְבָרָיו לְצַד אַחֵר לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים עַל כֵּן נָאֶה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁתּוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ עַל כֵּן טוֹב, שֶׁאֲלַמֶּדְךָ חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וְנִתְקַבֵּל הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַתָּם וְאָמַר: מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶלְמַד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת? ! וְתֵכֶף עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ הֶחָכָם אָמַר לוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁהוּא יָבוֹא עַל שֶׁלּוֹ וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר בָּא עַל חָכְמָתוֹ [וְאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ חָכְמוֹת לא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַחָכְמוֹת כְּלָל רַק נָהַג הַכּל בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה].