תפילה לביטחון, כשהדבר כבר אינו בידיי

ריבונו של עולם, יש עניין אחד בחיי שכבר אינו בידיי. עשיתי את מה שיכולתי: הגשתי, ביקשתי, דיברתי, ועכשיו התשובה תלויה באחרים. ואני מגלה כמה קשה לי לשבת ולחכות בלי לשלוט.

אני רוצה לבטוח בך. לא כמילה יפה שאני אומר, אלא כמשהו שמרגיע לי את הכתפיים. לדעת שאתה רואה את כל התמונה, גם את החלקים שאינני רואה, ושאינך שוכח אותי גם כשנראה לי שהכול תקוע.

שמור אותי משתי טעויות. מן הטעות לחשוב שהכול תלוי בי, ולכן אסור לי לנוח לרגע. ומן הטעות ההפוכה, לחשוב שאם אני בוטח בך מותר לי לא לעשות דבר. תן לי לעשות את חלקי ביושר, ואחר כך להניח.

בשעות ההמתנה, כשאני בודק שוב ושוב את הטלפון ואת תיבת הדואר, תן לי להניח. להחזיר את הטלפון לכיס ולחזור לחיות את היום שלי, כי התשובה תגיע בזמנה גם בלי שאעמוד עליה על המשמר.

ואם התשובה לא תהיה זו שקיוויתי לה, תן לי לבטוח בך גם אז. שלא אאבד את הביטחון ברגע שהדברים לא הולכים כפי שתכננתי, אלא אחפש מה אתה מראה לי דרכם.

ובערב, כשאניח את הראש על הכרית, תן לי לישון בשקט, כמי שיודע שיש מי ששומר עליו. תן לביטחון הזה להיות לא רק מחשבה, אלא מנוחה.