שיחות הר״ן · אות קט״ז

אחד היה מדבר עמו והיה משבח את איש אחד שמתנהג בישר, ואמר עליו בלשון אשכנז שהאיש הזה הוא "ארינטליך" (אָדָם יָשָׁר), ענה הוא זכרונו לברכה ואמר שעל איש ישראלי אין שיך לומר "ארינטליך", כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא "ארינטליך", אבל ישראל עם קדוש אפלו אלו המצוות שהם מצד דרך־ארץ מה שהישר והשכל מחיב – אפלו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך־ארץ מצד חיוב השכל והישר, רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך: וזה שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קי"ט, ל"ב): "דרך מצוותיך ארוץ" – הינו: שאפלו המצוות וההנהגות שנקראים "דרך", דהינו: שהם מדרך הארץ שמצד הדרך ארץ והישר מחיבים להתנהג כך, כגון לבלי לגזל את חברו וכיוצא בזה, ואמר דוד המלך עליו השלום שאפלו אלו המצוות שהם בחינת "דרך", כנ"ל. "מצוותיך ארוץ" – הינו: שאינו מקים מצד דרך ארץ, כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה; וזהו ״דרך מצוותיך ארוץ״, שאפלו המצוות שהם בחינת "דרך", שהם מצד דרך ארץ וכו' כנ"ל, אף על פי כן "מצוותיך ארוץ" – שאיני מקימם חס ושלום מצד נימוסיות ודרך ארץ, כי אם "מצוותיך ארוץ" – שאני רץ לקים מצוותיך שגזרת עלינו בתורה. ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות דף סא.): "ישראל קרויים 'אדם' ואין העכו"ם קרויים 'אדם'", כי "אדם" הוא ראשי תבות: ד'רך מ'צתיך א'רוץ, כי ישראל עם קדוש אפלו המצוות שהם מצד השכל ודרך ארץ, גם אותם המצוות אינם מקימים מצד הישר כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה, כנ"ל, ועל כן הם קרויים "אדם", בחינת "דרך מצוותך ארוץ" וכו', כנזכר לעיל: "ואלה" – מוסיף על הראשונים, מה שלקטנו ואספנו שושנים ופרחים נאים מתוך שיחות מורנו הרב רבי נחמן הקדוש אשר עדין המה בכתובים: