Sichot HaRan 260

פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי וְהִפְלִיג בְּמַעֲלַת הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַכִּסּוּפִין וְהַגַּעְגּוּעִים לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַגַּעְגּוּעִים בְּעַצְמָן טוֹבִים מְאֹד וְכוּ’ (וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים). וְאָז הֵבִיא רְאָיָה לָזֶה מֵהַדִּין הַמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים סִימָן ס”ב, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ נָקִי וְאֵינוֹ יָכוֹל לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע – יְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ; וּפֵרְשׁוּ שָׁם שֶׁהַפֵּרוּשׁ הוּא שֶׁיְּהַרְהֵר בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וְאֵינוֹ יָכוֹל, וְיִצְטָעֵר עַל זֶה, וְהוּא מְקַבֵּל שָׂכָר עַל זֶה עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא שֶׁהַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַגַּעְגּוּעִים שֶׁמִּצְטַעֲרִים לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְגָמְרָהּ – הֵם גַּם כֵּן יְקָרִים מְאֹד, וּמְקַבְּלִים שָׂכָר עֲלֵיהֶם: