ובעת שהיה יושב בבית חותנו, כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה, דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה, היה רגיל לנסוע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו. והלך על קבר הצדיק המפורסם מורנו הרב ישעיה מיאנוב, זכרונו לברכה, שהוא מנח שם. ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח, שילך ויודיע להבעל שם טוב זכרונו לברכה, את בקשתו מה שהיה צריך אז.
היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה הדיגיטלית: ברסלב מאיר (breslevmeir.com), מזוהה, דרך ויקיטקסט · הזכויות בהקלדה: אין היום הצהרה באתר ההקלדה; בזמן ההעתקה (2014) נכתב שם „כל הזכויות שמורות” · רשות לאתר הזה: לא התקבלה; טרם נשלחה פנייה לבעל הזכויות. פירוט
מקור: ויקיטקסט, שבחי הר"ן, גרסה 2892220 · תורמי ויקיטקסט, CC BY-SA 3.0 / CC BY-SA 4.0 · שונה: חלוקה לקטעים והסרת רכיבי עימוד.
לקריאת הקטע בתוך חלק ראשון, בהקשר המלא