Sichot HaRan 130

שמעתי בשמו, לענין המפרסמים בעלי מופת. ספר: מעשה שמלך אחד היו לו שני בנים, אחד היה חכם ואחד שוטה, ועשה את השוטה ממנה על האוצרות ולהחכם לא היה שום התמנות, רק ישב אצל המלך תמיד. והיה קשה להעולם מאד שזה שאינו חכם יש לו כל ההתמנות והכל באים ונכנסים אצלו להכניס או להוציא מן האוצרות, וזה החכם אין לו שום התמנות כלל. והשיב להם המלך: וכי זה הוא מעלה מה שהוא לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם. כי זה החכם יושב אצלי וחושב מחשבות ובא על עצות חדשות שאיני יכול לבוא עליהם, ועל ידי אלו העצות אני כובש מדינות שלא הייתי יודע מהם כלל אשר מאלו המדינות נמשכים ובאים כל האוצרות שלי; אבל זה הממנה לוקח אוצרות מוכנים ומחלקם להעולם, על כן בודאי גדלה ושגבה מאד מעלת החכם על הממנה אף על פי שנראה שאין לו שום התמנות, כי ממנו נמשכים כל האוצרות, כנזכר לעיל: שיחות וספורים וענינים שהיה אצל כל תורה ומעשה: